מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים ד:ו:ה
Mareh HaPanim on Yerushalmi Kilayim 4:6:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Kilayim 4:6:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text
Open in the reader →הלכה כדברי שהוא מיקל בחו"ל. כבר בארתי מענין זה לעיל בר"פ כיצד מברכין ובפ"ז דפאה הרחבתי הדיבור בזה וע"ש בהלכה ו' ד"ה על דעתי' דההן תנייה וכו' ובסוף הדבור כתבתי שם (לפנינו חסר שם) ממה שהובא בפי' תלמידי הרר"י בפרק כיצד הנזכר שהקשה מההיא דקידושין רב חנן ורב ענן הוו אזלי באורחא וכו' דמ"ט לא אהדר ליה כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו"ל אלא דש"מ שאין זה הכלל אמור בכל מקום אלא גבי מעשר וערלה בלבד ואני הקשיתי על זה דהא מההיא דשבת (דף קלט) משמע דהאי כללא אמרינן נמי גבי כלאים ובעלמא ובענין הקושיא שהקשה מההיא דקדושין כתבתי דלפי מה שכתבו התוס' שם בלא"ה לק"מ דלא אמרינן כל המיקל בארץ כו' אלא לענין המין שזה חושבו להיתר וזה חושבו לאיסור אבל בדבר שאין תלוי אלא בזריעה כגון ההיא דר' יאשיה לא אמרינן הלכה כמותו בחו"ל ומהכא נסתר האי כללא דהתוס' דשבת דהכא בענין סדר הזריעה וההרחקה מיירי וקאמר נמי הלכה בחו"ל כדברי שהוא מיקל בארץ ומיהו מהכא שמעינן נמי דכללא דכל המיקל גם לענין כלאים איתמר כדעת רוב הגאונים וכן הרמב"ם ז"ל וההיא דקידושין צ"ל לפ"ז דעדיפא קאמר להו לא צהריתו לא קיי"ל כר' יאשיה וכו' כלומר דאפי' הוה האי עובדא בארץ לא קיי"ל כר' יאשיה ולהורות להם פסק הלכה גם בארץ. ועוד נראה דלא הוה בעי למימר מטעמא דכל המיקל בארץ וכו' דאי הוה אמר הכי הוה מצי למימר ליה דאי הכי אכתי נשמתי' משום איסורא שהרי בא"י יש איסור לזרוע אפי' מין אחד בצד הגפנים וכמו דפסק הרמב"ם בפ"ה בהלכה ז' ומשמע דהא דאמרינן דהלכה כר' יאשיה היינו במה דפליג וזהו לענין מלקות אבל לענין איסור לא פליג ר' יאשיה דאי נימא דפליג אלא דלא קיי"ל כוותיה כ"א לענין מלקות קשיא הא עיקר טעמא דאמרינן בכל דוכתי קיי"ל כר' יאשיה הוא ממה דפסק רב נחמן בר יצחק כדמייתי לי' בפ"ג דברכות (דף כב) ובכמה מקומות נהוג עלמא כתלת סבי וכו' וא"כ בכולא מילתא נהוג כוותי' דהא קחשיב להו בהדי אינך כר' אלעי בראשית הגז וכו' דבכולא מילתייהו ס"ל כוותייהו וא"כ אמאי נימא דלא קיי"ל כר' יאשיה אף לענין איסורא אילו הוה פליג גם באיסורא אלא ודאי דזה פשוט הוא דלא פליג ר' יאשיה בלענין איסורא ולכ"ע מיהת איסורא איכא אפי' לזרוע מין אחר בצד הגפנים והכי משמע נמי לישניה דר' יאשיה דקאמר אינו חייב עד שיזרע וכו' וא"כ אף דהלכה בח"ל כדברי המיקל בא"י וזהו לענין מלקות הא מיהת איסורא איכא דלא פליגי בהא והלכך היה מוכרח להשיב להם כך לא קיי"ל כר' יאשיה וכו' וכלומר בל' תמיה והכוונה דאם אפי' בא"י קיי"ל דאינו לוקה עד שיזרע ב' מינין עם החרצן במפולת יד וליכא אלא איסורא והשתא מהיכי תיתי דנחמיר בחו"ל כלל דודאי אין לנו להשוות ח"ל לא"י דכרמך כתיב ואם בא"י אין כאן אלא איסור א"כ בחו"ל אפילו איסורא ליכא כ"א דוקא במפולת יד עם ב' מינין דבהא איכא מלקות בא"י ובח"ל איסורא איכא וכמו שפסק הרמב"ם בסוף פ"ח ומכאן הוא דנלמד מדלא השיב להם אלא בלשון תמיה ובזה תמצא דברי הרמב"ם מבוארין במה שכתב בפ"ה ובסוף פ"ח ועיין עוד לקמן במקומו בפ"ח בהלכה א' מלמד שאינו חייב וכו' בביאור ענין זה בס"ד: