עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים א:ט:ג

Mareh HaPanim on Yerushalmi Kilayim 1:9:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Kilayim 1:9:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כלאים · free full Hebrew text

Open in the reader →

תני פגה שטמנה בתבן וכו'. האי תוספתא הובאה בבבלי פי"ז דשבת (דף קכג) ואיפסקא הילכתא כוותיה דר"א בן תדאי ומטעמא דטלטול מן הצד הוא ולאו שמיה טלטול וא"כ לא צריכין לאוקמתא דהכא דמוקי ליה כר"ש ואף דקיי"ל כר' שמעון בדבר שאינו מתכוין מכל מקום הכא אפי' מתכוין הוא והיינו שהוא לצורך דבר המותר מותר לטלטל אפי' ניטל אגב גם לדבר האיסור והתוס' כתבו שם דמיירי שהניחה ע"מ ליטלה אבל אם הניח שם לכל השבת הוי בסיס לדבר האסור כדאמרי' בפ' נוטל גבי אבן שע"פ החבית וכו' אבל אין כן דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בפ' כ"ה מהלכות שבת בהלכה ט"ו דין. דפגה בתבן וכו' ולא חילק כלום ובהלכה י"ז שם פסק דין דאבן ע"פ החבית דוקא בשוכח אבל במניח הוי בסיס לדבר האיסור וטעמו דלא שייך לומר בסיס אלא במניח דבר האסור ע"ג דבר המותר ושלא לצורך דבר המותר כמו אבן ע"פ החבית ומעות על הכר אבל הכא שהניח הפגה בתוך התבן או ע"ג לצורך שנתבשל הפגה וביוצא בזה א"כ כשנוטל הפגה לבדה והיינו בכוש או בכרכר כדי שלא יגע בתחלה בתבן לבדו לעולם הוא מותר דאין כאן בסיס לדבר האסור שהרי לצורך הפגה הניחה שם: