מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות ה:ג:ג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Kesubos 5:3:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Ketubot 5:3:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →הגיע זמן כו'. מה שהגהתי בפנים הוא כפשטא דמתני' וגי' התוס' בדף נ"ח ד"ה הגיע הזמן ולא נישאו או שמתו בעליהן אוכלת משלו ואוכלות בתרומה כלומר שהיבם מאכילן בתרומה בלא ביאה דומיא דהגעת הזמן וע"ש שהוכיחו דהא דאמרינן אין היבם מאכיל בתרומה דוקא בשלא אכלה בחיי הבעל אבל היכא דאכלה בחיי הבעל אוכלת נמי בזיקת היבם לפי משנה הראשונה דהך דרשה דדריש בגמרא קנין כספו אמר רחמנא והאי קנין אחיו אסמכתא בעלמא הוא ומדאורייתא מיכל אכלה אלא דלמשנה אחרונה אין הארוסה אוכלת בתרומה עד שתיכנס לחופה ולא היבמה עד שתיבעל כדתני בתוספתא ועיין ביבמות דף י"ח ע"א במראה ד"ה וישלמו מה שכתבתי שם וכן מפורש בהדיא בהאי תלמודא בפרק אף על פי והיינו לפי גירסת התוספות כאן ועיין שם:
אם היתה עיכובה מחמתו ניזונת משלו. משמע מהכא דמחלקינן באונס בין אם הוא מחמתו כגון שחלה או אירע לו איזה אונס ניזונת משלו וברישא דהעיכוב מכח תקנת חכמים הוא אינה ניזונת משלו. אבל בבבלי ריש מכלתין מדמי להו להדדי דקאמר הגיע הזמן באחד בשבת מתוך שאינו יכול לכנוס אינו מעלה לה מזונות לפיכך חלה הוא כו' אינו מעלה לה מזונות וכדקאי מסקנא התם דבכל אונסא לא אכלה וכתבו התוס' שם ד"ה לפיכך דדוקא כשחלה קודם שהגיע הזמן אבל חלה לאחר שהגיע הזמן מעלה לה מזונות וכן כתב המרדכי וכן הוא בהגהת אשר"י שם וראייתם מדאמרינן הכא לקמן ביבם אם חלה אחר שעמד בדין מעלה לה מזונות. ומדברי הרמב"ם ז"ל שם הלכה י"ט אינו נראה כן שכתב וכן אם חלה הוא או היא או שפרסה נדה כשהגיע הזמן אינו מעלה לה מזונות ומשמע דכשהגיע הזמן אכולהו קאי כדמסיק שם הטעם שהרי אינה ראויה להנשא עד שתטהר או עד שתבריא וכן הוא אינו יכול לישא אשה עד שיבריא וצ"ע דהא בפי"ח מהלכות אישות הלכה ט"ז פסק ביבם כההיא דהכא שאם חלה אחר שתבעתו היבמה ועמד בב"ד ניזונת משל יבם ושמא דהוא ז"ל מחלק בין אם חלה מיד כשהגיע הזמן ובין יבם שחלה אחר שעמד בדין דהיה לו לכנסה לאלתר קודם שאירע לו אונס וכ"כ התו' ביבמות פ' החולץ דף מ"א ד"ה עמד בדין וברח וצ"ל דהא דכתבו בריש כתובות קודם הגעת הזמן לאו דוקא אלא מיד כשהגיע הזמן: