מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין ח:א:ד

דרבי ינאי כרבנין כו'. גירסא זו קשה וע"כ צריך להגיה כדפרישית בפנים וכמו שהבאתי ראיה מפ"ק דקידושין ואי אפשר לפרש הא דרבי הושעיה כר"מ לפי גי' הספר וכמ"ד התם אליבא דר"מ דס"ל אין יד האשה כיד בעלה כמבואר. ולשיטה זו משמע דלא ילפינן אשה מעבד אבל לשיט' הבבלי מסיק התם אליבא דרבא דמפרש התם כרבי הושעיה דהכא דיליף אשה מעבד דמאשה גופה לא מצי למילף דנהי דידה למעשה ידיה קני לה גופה מי קני להן אלא מדמצינו העבד מקבל גיטו אע"ג דיד העבד כיד רבו משום דידו וגיטו באין כאח' וה"נ באשה גיטה וחצרה באין כאחד. וא"א לפרש לסוגיא דהכא כן:

ברשות הרבים או בחצר שאינה של שניהן. למאי דמסיק בבבלי פרק הספינה דף פ"ה דבר"ה דקאמר היינו סימטא ובחצר שאינה של שניהן נמי דלא דהאי כולה ולא דהאי כולה אלא דתרווייהו אבל בר"ה ובחצר שאינה של שניהן אין משיכה קונה ולפ"ז לא מצינן למיתלי הך בעיא בפלוגתא דרב ור"ח דהכא ודאי הבעיא בחצר שאינה של שניהן ממש. ובלא"ה קשה נמי הא התם במשיכה פליגי והכא גבי גט דבעי זרקו לה כו' לאו משום משיכה הוא וצ"ל דרבי אבין דקאמר מחלוקת כו' לא דבעי למימר דתליא בפלוגתייהו דלא מתוך מחלוקתם פשטינן לה דקתני ברשות זה שהיו מופקדים אצלו כו' אלמא היכא דלא מהני משיכה מהני שכירות מקום וה"נ גבי גט דשכירות מקום מהני בזרקו לה במקום שאין החצר קונה לה. והרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' גירושין הלכה י"ג משוה נמי דין חצר שאינה של שניהן כמו רה"ר לענין קרוב לו כו' כדלקמן וזה ג"כ נלמד מהכא דמשוה להו אהדדי לענין גיטין כמו דהוקשו לענין דיני ממונות: