מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין ד:ג:ד

כמ"ד מעשרות מדבריהן. עיין בפ' אלמנה לכ"ג הלכה ג' מ"ש בזה:

אימתי פסקו היובלות לכל יושביה כו'. ברייתא בערכין דף ל"ב וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ' י"ב מהל' שמיטה ויובל הלכה ח' משגלו שבט ראובן כו' בטלו היובלות וכן דעת רש"י ז"ל דף ל"ו ע"ש והתוס' בשם ר"ת האריכו להכריח מכמה מקומות בש"ס דהיובל היה נוהג בבית שני וכן הביא הרשב"א ז"ל בשמו דהא דאמרי' בערכין מנו יובלות לקדש שמיטין לא קי"ל הכי דהא אסיקנא התם אלא אמר ר' יוחנן עשרת שבטים ירמיה החזירן ויאשי' מלך עליהן ואע"ג דלאו כולהו סליק ובימי עזרא לא כולהו סליקו מיהו מכולהו שבטים הוו בהו ולא היתה א"י חסרה לגמרי משבט אחד וכיון שכן כל יושביה עליה קרינן ביה ע"כ. והרמב"ן ז"ל טען עליו הביאו הרשב"א ז"ל בפרקין והאריך שם לסתור כל ראיותיו של ר"ת ועיקר הקושיא שהקשה עליו מדאמרי' לגבי חלה בכמה מקומות בתלמוד אפילו למ"ד תרומה בזמן הזה דאורייתא חלה דרבנן משום דכתיב בבואכם בביאת כלכם אמרתי ולא בביאת מקצתכם וכי אסקינהו עזרא לאו כולהו סליקו ואם עלו כל השבטים עד שאני קורא בהם כל יושביה עליה כ"ש שאני קורא בהם בבואכם וזה דבר ברור ומפורש אלא איני קורא כל יושביה עליה ולא בבואכם עד דאיכא רוב שבט ושבט כדאמרינן בעלמא בכל דיני הציבור לפסח ופר העלם דבר של ציבור וכי תעלה על דעת הרב שאם עלו שנים מכל שבט ושבט שיהא יובל נוהג בהם עכ"ל ואפשר לומר לדעת ר"ת דהני אמוראי דפליגי בערכין אם היובל נוהג משגלו כו' פליגי נמי בפלוגתא דרב הונא בריה דרב יהושע ורבנן לענין חלה כדאמר בכתובות דף כ"ה אשכחינהו רב הונא לרבנן דיתבי וקאמרי אפי' למ"ד תרומה בזמן הזה דרבנן חלה דאורייתא כו' ואמינא להו אנא איפכא כו' כדלעיל והני רבנן סבירא להו דבאמת לענין חלה נמי קורא אני בבואכם כי היכי דקרינן להאי מ"ד לכל יושביה. ודעת הרמב"ם ז"נ כבר כתבתי ביבמות שם דס"ל דהכל מדרבנן היה בבית שני בין תרומה ובין חלה ומטעם זה לק"מ על מה שהוא ז"ל כתב בההיא דיובל דלא כרבי יוחנן משום דשיטתי' אזלא כרבנן דחלה דאורייתא ואנן קי"ל כרב הונא בריה דרב יהושע בהא כמבואר בהרבה מקומות: