מראה הפנים על תלמוד ירושלמי גיטין ג:ה:ג

לית הדא פליגא על ר"י כו'. משמע דר' בא דמפרש טעמא משום תנאי גיטין ובהקפדת הבעל תליא והכא אפי' כמ"ד שומר שמסר לשומר פטור אבל בעלמא לא מצי אמר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר ואפי' לכתחילה להאי מ"ד וכן פי' הרשב"א ז"ל אבל התוס' בד"ה כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל כתבו אפי' למ"ד בהמפקיד שומר שמסר לשומר פטור שהרי מסרו לבן דעת ואין יכול לומר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר מ"מ לכתחילה אין לו לעשות ועיין לעיל פ' הכותב הלכה ח' ד"ה תריי שם כתבתי דמשמע נמי מהסוגיא שלא כדברי התוס' וע"ש:

אף בקידושין כן. מהכא משמע דבעיא דלא איפשיטוא היא והמרדכי בריש פ' האיש מקדש כתב פסק הקדוש מרוד"ש דהעושה שליח לקדש לו אשה ומסר לו הטבעת לקדש אפי' איתנוס בדרך אינו יכול לעשות לו שליח אחר משום דמילי נינהו ומילי לא מימסרן לשליח ואע"ג דגבי גט קי"ל שליח עושה שליח ולא הוי מילי משום מסירת הגט וה"נ האיכא מסירת הטבעת לא דמי דגבי גט אשה מתגרשת בע"כ הילכך לא הוו מילי שהרי השליח יכול לגרשה בע"כ דיד השליח כיד הבעל אבל שליח של קידושין אם לא תאבה האשה אינה מתקדשת הילכך הוו ליה מילי ע"כ ומביאו הב"י באה"ע סוף סימן ל"ה ובהגהות רב אלפסי פ"ב דקידושין נמצא כתוב דאם מסר לו שטר לקדשו בו יכול לעשות שליח אחר ע"ש ומביאו הד"מ שם ולטעמא דפסק הקדוש אפי' בשטר נמי לא וכן משמע מהכא דקאמר לא ביד כל אדם מצוי לקדש ולא ידעתי אם נעלמה מהם סוגיא דהכא שלא הזכירו מזה כלום והב"ח שם הקשה על פסק הקדוש וכתב דדבר זה לא אשכחן בתלמוד ומשמע דלגמרי הוקשו קידושין לגירושין עכ"ל ותלמוד ערוך הוא כאן ועיין לקמן. ריש פ"ד דמשמע בפשיטות שאין יכול לעשות שליח אחר בקידושין: