מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין ז:א:ו

צריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות משלשה. זהו בסולם ששליבותיו פורחות שיש אויר בין החווקים דקאמר התם בדף הנזכר אם יש בשליבה התחתונה ארבעה א"נ אין בשליבה התחתונה ארבעה ויש בשליבה עליונה ארבעה ואין בין זה לזה שלשה ממעט. ולפ"ז הא דקאמר הכא דצריך גם כן שיהא בו רחב ארבעה על השליבה העליונה קאמר דמכיון שאין בין השליבות שלשה כחדא חשיבא ובהעליונה רחבה ד' סגי. ויש לפרש דה"נ או או קאמר ואם בין שליבה לשליבה שלשה צריך שיהא בשליבה תחתונה רחב ארבעה. ומיהו נראה דהכא על רוחב הסולם קאמר שיהא בהסולם רחב ארבעה. מדמסיים והעמודים משלימין לארבעה וזהו כדאמר אביי התם לעיל גבי סולם מכאן וכו' דרחב ארבעה בעי' ומסתמא העמודים משלימין הן לארבעה:

צריך שיהא משוך מן הכותל ד"ט כדי מקום. זהו ודאי אלמטה קאי והא דר' חזקיה שאותה שליבה שהיא ממעטת עשרה צריכה שתהא משוכה וכו' היינו אותה שליבה התחתונה לפי שהיא ממעטת את הי' אם יש ברחבה ד' וא"צ שיהא בין שליבה לשליבה פחות מג' בכה"ג כמבואר בדבור דלעיל. ומשמע מיהת דהני אמוראי ס"ל דסולם זקוף אינו ממעט אבל בבבלי דף ע"ח ע"א קאמר רב סולם זקוף ממעט גמרא ולא ידענא מ"ט אמר שמואל ולא ידע אבא טעמא דהאי מילתא מידי דהוה אאיצטבא ע"ג איצטבא ואפשר לומר דלשיטתא דהאי ש"ס איצטבא ע"ג איצטבא אינו ממעט. ומהאי טעמא גופא דהואיל והן מכוונות הוי כסולם זקוף ואינו נוח לעלות וכך נראה לכאורה לסברא דהאי ש"ס מאיסטווה בהלכה דלקמן ומיהו יש לפרש הא דלקמן בענין אחר כמו שיתבאר שם בס"ד: