מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין ו:ח:ז
Mareh HaPanim on Yerushalmi Eruvin 6:8:7 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 6:8:7) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →כד דאתו לעירובין אמר לון בשם ר' יוחנן כלים ששבתו במבוי מותר לטלטלן במבוי וכו'. בבבלי פ' ר"א דמילה דקל"א גרסי' על הא דאמר נמי ר' זירא אמר רב התם מבוי שלא נשתתפו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות ולא פירשה עד דאתא רבה בר אבוה ופירשה דה"ק מבוי שלא נשתתפו בו עירובי חצירות עם בתים אין מטלטלין בו אלא בד' אמות לא עירבו חצירות עם בתים מותר לטלטל בכולו ופריך התם מ"ש כי עירבו דניתקו חצירות ונעשו בתים ורב לטעמיה דאמר אין המבוי ניתר בלחי או קורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחות לתוכו והכא בתים איכא חצירות ליכא כי לא עירבו נמי ליחזינהו להני בתים כמאן דסתימי דמי וחצירות איכא ובתים ליכא אפשר דמבטלי ליה רשותא וכו' סוף סוף בעודנא דאיתא להאי ליתי' להאי אלא אמר רב אשי מי גרם לחצירות שיאסרו בתים וליכא ולפי פרש"י ז"ל מילתא דרב אשי לא קאי לסיומא להך דבעי למימר טעמי' דרב שאין המבוי ניתר וכו' דהאי טעמא קאי בפירכא אלא ה"פ אלא אמר רב אשי היינו טעמא דמחלקינן בין עירבו לבין לא עירבו דרב לטעמיה דאמר בפ' כל גגות דף צ"א הלכה כר"ש דאמר אחד גגות וחצירות וקרפף ומבוי כולן רשות אחת הן והוא שלא עירבו החצירות עם הבתים דלא שכיחי מאני דבתים בחצר אבל עירבו לא משום דשכיחי כלים שבבית בחצר וגזרינן דלמא אתי לאפוקי נמי כלים שבבית שהן בחצר והשתא כי לא עירבו שרי לטלטולי כלים שבמבוי בכל המבוי דמי גרם לחצירות שיאסרו על המבוי ולהצריכו שיתוף כדי להוציא מהחצירות למבוי בתים היא שגרמו דאי לאו הכי הוו להו חצירות ומבוי רשות אחת וליכא כלומר דכי לא עירבו הבתים עם החצירות הרי נסתלקו מהחצירות ומותר לטלטל במבוי כולה זהו התוכן מדברי רש"י וכן פי' התוס'. ולפיכך כתבו דהך מילתא דלאו כהלכתא היא דרב דאסר בעירבו לטעמיה דקאמר הלכה כר"ש דוקא בלא עירבו וה"ה הכא נמי דוקא בשלא עירבו אבל לר' יוחנן דפליג עלי' בפ' כל גגות ואמר הלכה כר"ש בין עירבו ובין לא עירבו וה"ה הכי נמי וקי"ל כר' יוחנן וכן דעת הראב"ד ז"ל בהשגות בפ"ה מהלכות עירובין בהלכה ט"ו שהשיג הרבה בלשונו על שפסק הרמב"ם שם במבוי שלא נשתתפו בו לחלק בין עירבו שאין מטלטלין בו אלא בד' אמות דהוי ככרמלית דמכיון שעירבו חצירות עם הבתים נעשה המבוי כאילו אינו פתוח לו אלא בתים בלבד בלא חצירות וכו' ואם לא עירבו מטלטלין בכולו כלים ששבתו בתוכו כחצר שלא עירבו וזהו כדאמרי' מעיקרא והא פריכא הוא כי לא עירבו נמי וכו' ולטעמי' דרב אשי א"כ רב הוא דלטעמי' ואנן קי"ל כר' יוחנן. והה"מ פי' להא דרב אשי לפי שיטתו של הרמב"ם דרב אשי לתרוצי האי פירכא דפריך כי לא עירבו נמי קאי דלא מצית למימר ליחזינהו לבתים דכמאן דסתימי דמי דליתא דמי גרס לחצירות שיאסרו בתים וליכא בתמיה דהיכי מצי למימר דכמאן דסתימי דמי וליכא להבתים הא עיקר הגורם איסור להוציא מן הבתים לחצר הבתים הם הגורמים ומהיכי תיתי לומר כמאן דסתימי דמי זהו תוכן פי' הה"מ לדעת הרמב"ם. ולבסוף כתב על לשון הראב"ד שאמר ומי שאינו מפרש כן תועה מדרך השכל ואני אין הכרעתי מכרעת אבל רואה אני לשון הגמרא רחוק לפירושם כמו לפירושו וכל האחרונים כדעת הר"א ז"ל עכ"ל ואומר אני שאם יש להכריע ההכרעה מהאי ש"ס ומסוגיא שלפנינו הוא דע"כ לחלק בין עירבו ללא עירבו דאי לא תימא הכי קשיא דר' יוחנן דהכא אדר' יוחנן דפ' כל גגות. דהא אנן חזינן דכולא סוגיא דהכא כשלא עירבו מיירי דהא בעי מיניה דר' יוסה היך דאת אמר בכלים ששבתו בחצר וכו' ודכוותה כלים ששבתו במבוי וכו' וע"כ כלים ששבתו בחצר ולא עירבו הבתים עם החצר קאמר דאי בעירנו הכל מותר ואפי' מן הבתים לחצר וזה א"צ לפנים ומיבעיא להו אי נימא דכוותה בכלים ששבתו במבוי והיינו נמי שלא עירבו לא בחצירות ולא נשתתפו במבוי אם הכלים ששבתו במבוי מותר לטלטל בכולו ועלה השיב להן ר' יוסי וקאמר דפלוגתא דרב ור' יוחנן היא לרב אין מטלטלין אלא בד' אמות ולר' יוחנן מותר לטלטל בכולו ואי כפירושם דהא דרב אוסר בכולו כשלא עירבו משום דאזיל לטעמי' בהאי דר"ש וא"כ ר' יוחנן דמתיר לטלטל בכולו נמי לטעמי' בהאי דר"ש דבין עירבו ובין לא עירבו הכל רשות אחת הכי הוא ע"כ לפי פירושם וא"כ קשה מאי האי שהשיב ר' יוסי בשם ר' יוחנן מותר לטלטל בכולו ובשלא עירבו כגוונא דהבעיא הא לר' יוחנן אפי' בעירבו מותר והוה לי' לאשמועינן רבותא טפי אליבא דר' יוחנן רביה וכ"ת דר' יוסי דהכא לא ס"ל אליבא דר' יותנן כן בההיא דר"ש ולדידיה ר' יותנן מתיר דוקא כשלא עירבו ורב אוסר אפי' בשלא עירבו א"כ לפ"ז יהי' דברי ר' יוחנן דהכא סותרין לדבריו דפ' כל גגות וכמו כן דברי רב דהכא סותרין למאי דפירש רבה בר אבוה בפ' ר"א דמילה ולפי' הרמב"ם מיהת ניתר. הא דר' יוחנן דלא שייכא כלל האי דמבוי דהכא להאי דר"ש דפ' כל גגות אלא דטעמא כדאמרינן מעיקרא דטעמי' דרב דהתם למאי דמחלק רבה בר אבוה משום דכי עירבו ניתקו חצירות וכו' וכי לא ערבו לא חזינן לבתים כמאן דסתימי משום הא דרב אשי וכדלעיל והשתא פיסקא קאי כרב דהתם וכר' יוחנן דהכא דבשלא עירבו מותר לטלטל בכולה. וזהו דסיים הרמב"ם וכתב כחצר שלא עירבו בה וכלומר דשוין הן לענין זה כדמדמי להו הכא בהבעיא ופשיט להו דלר' יוחנן מותר לטלטל בכולו בשלא עירבו ואתיא סוגיא דהתם כרב וכפי' רבה בר אבוה. וכר' יוחנן דהכא ואין זה ענין כלל להאי דר' יוחנן בפ' כל גגות. כנ"ל להביא סייעתא לדעתו ז"ל: