עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין ה:א:י

Mareh HaPanim on Yerushalmi Eruvin 5:1:10 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 5:1:10) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · free full Hebrew text

Open in the reader →

עיר שהיא בנויה כמין קשת וכו'. זהו מה שזכרתי לעיל בד"ה מהו ליתן פגום לפגום וכדקאמר רב הונא התם בדף הנזכר וכדאסבר ר' שמואל אין יתן סנדלוי הכא אתי בדא ונסיב לון וכו'. וכן מתפרש הוא לפי הכתוב בספרי הדפוס הכא הוא אתי ברא ברי"ש ונסי לון כלומר מכאן הוא בא לחוץ ונוטל אותן ואין יתן וכו'. וכמבואר הכל בפנים שהעיקר שבא להשמיענו שצריך שיכול לבוא משתי רוחות להמקום שנתן סנדליו באחד מראשי העיר שאם נתן אותו אצל ראש שהוא במזרח הוא בא מראש המזרח ונטיל לון וכן הוא בא מראש שכנגדו במערב והולך דרך היתר עד שבא למקום שמונחין במזרח ומפני שאין בין שני הראשים ד' אלפים ומכיון שהראשים מעיר אחת הן והתחומין מובלעין זה בזה יכול הוא לילך מראש זה לראש זה וליטלן אבל אם צריך לעולם ליטלן מרוח אחת והיינו מאותו הרוח שהן מונחין אצל ראש א' או במזרח או במערב וצריך דוקא שיבא מן העיר דרך הרוח זה שהן מונחין אצלו ולא דרך רוח השני ומפני שיש ביניהן ארבע אלפים וליכא הבלעת תחומין אז אסור למדוד להן מן היתר אלא מודדין מן הקשת. וכן הוא בנותן עירובו ביתר שאין לו אלא ממקום עירובו אלפים ולא אמרי' שהיתר עם הקשת נחשב כעיר אחת. וראיתי להזכיר עוד בענין הפגומין שכתבתי לעיל דלהר"י בתוס' אין חילוק בין דין פגומין לדין עיר שהיא כקשת שבשתיהן צריך שיהא הבלעת תחומין ביניהן וכן דעת הראב"ד הביאו הריטב"א ז"ל. ובשם הרשב"א ז"ל כתב וז"ל ומורי הרשב"א שיחיה אומר שיש חילוק בין עיר שהיא כקשת לפגומין היוצאין מן העיר מפני שעיר העשויה כקשת מכיון שישובה על עיר כן אינה עשויה להתמלאות באמצעה אלא אם באין להוסיף על העיר אין מוסיפין באמצע אלא בראשי הקשת הן מוסיפין והולכין וכהאי דאמרי' לקמן בפרקין גבי ג' כפרים המשולשין א"ל רבא לאביי כמה יהא בין חיצון לחיצון וכו' ואפילו ארבע אלפים אמה ומ"ש מהא דרב הונא עיר העשויה כקשת וכו' התם ליכא למימר מלי הכא איכא למימר מלי אלמא כולה מילתא תליא בטעמא דליכא למימר מליוה ולפיכך לא הוזכר דין זה גבי פגימים ולא גבי בורגנין וזה נכון וברור ע"כ: