מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין ג:א:ה
Mareh HaPanim on Yerushalmi Eruvin 3:1:5 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 3:1:5) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →עשאן מי מלח נלקחין בכסף מעשר וכו' והוא שנתן לתוכו שמן ר' יוסי בעי וכו'. התם בפרקין דכ"ז אמרי' ר"א ור"י בן חנינא חד מתני אעירוב וחד מתני אמעשר לא שנו אלא מים בפ"ע ומלח בפ"ע וכו' מאן דמתני אמעשר כ"ש אעירוב וכו' כי אתא ר' יצחק מתני אמעשר וכו' לא נצרכה אלא שנתן לתוכן שמן ותיפוק ליה משום שמן ל"צ שנתן דמי מים ומלח בהבלעה. משמע דכל זה לענין כסף מעשר הוא דאיתמר דהא עיקר הקושיא מעיקרא על הא דר' יצחק מההיא דר' יהודה בן גדיש דשומנא דפירא בעינן לא הויא אלא בכסף מעשר בלחוד ועלה היא דמשני לא נצרכה אלא שנתן לתוכו שמן וכו' וא"כ לענין עירוב דמכ"ש הוא דנפקא לן דמערבין במי מלח לא בעי' שנתן לתוכו שמן ואדרבה אם בשנתן לתוכו שמן תיקשי ותיפוק ליה משום שמן ולא שייכא האי שינוייא דהבלעה גבי עירוב. והתוס' שם בד"ה אבל במים ומלח מערבין כתבו בסמוך מוקי לה בשנתן לתוכן שמן וקשה תיפוק ליה משום שמן כדפריך לקמן אמעשר והכא לא שייך שנויא דהתם וי"ל דהכא איצטריך דאע"ג דלא הוי מן השמן מזון שתי סעודות. ועל תירוצם זה קשה חדא מאי האי דקאמרי דהכא איצטריך דמשמע מדבריהם דאוקימתא שנתן לתוכן שמן קאי גם אעירוב ומהיכי מוכרח זה לפרש מה דלא איתמר בגמרא בהדיא אלא אכסף מעשר בלחוד ולומר דעל עירוב נמי אמרו כן הא ע"כ עירוב קיל הוא מכסף מעשר ואם בכסף מעשר הוא דאמרי' דבעי שמן משום קושיא דשומנא דפירא בעי' אכתי מנא לן למימר דגם בעירוב כן ולא עוד אלא מכח האי קושיא גופיה ותיפוק ליה משום שמן איפכא הוא דמוכחא דלא אמרו שמן אלא בכסף מעשר ולא בעירוב. ועוד דהם תרצו בפשיטות דאיצטריך אף על גב דלא הוי מן השמן מזון שתי סעודות והש"ס דהכא איפכא הוא דמקשה וכדבעי ר' יוסי עלה מעתה לא יערב אלא לפי חשבון וכלומר דאי תימא דבעי' שמן גם בעירוב אם כן לא יערב אלא לפי חשבון ושנתן לתוכו שמן שיעור מזון שתי סעודות בתמיה דאי הכי תיפוק ליה משום שמן ונהי דמשמע הכא דקושיא דרבי יוסי קאי נמי אכסף מעשר וה"ק שאם אתה אומר בכסף מעשר דבעי שמן מעתה נמי בעירוב כן ולא יערב אלא לפי חשבון והא לא מצית אמרת דתיפוק ליה משום שמן. מיהו בענין הקושיא בכסף מעשר הדרינן לדינא לשינויא דהתם שנתן דמי מים ומלח בהבלעה ובענין עירוב הקושיא כדקאי קאי וא"כ לא בעינן שמן בעירוב. ומעתה זכינו לידע טעם הרי"ף והרמב"ם ז"ל שלא כתבו אלא במים ומלח מערבין ולא הצריכו שמן וכמ"ש הרמב"ם בפ"א מהלכוח עירובין בהלכה ח' גבי שיתוף וטעמם שלא פירשו כפירוש התוס' אלא כמו שנתבאר. וראיתי להריטב"א ז"ל שכתב בזה כפי' התוס' וסיים וכן מוכח מירושלמי בפירוש אבל מדברי הרי"ף והרמב"ם ז"ל נראה שהם סוברים דגבי עירוב מיירי אפילו בשלא נתן לתוכו שמן כיון שדרך לטבל וללפת בו דהא גבי עירוב לא בעי' מידי דאיקרי פרי אלא מידי דאורחא לעשות ממנו סעודה או ללפת בה ואינו מחוור לא לפי שיטת התלמודא ולא לפי שיטת הירושלמי עכ"ל וממה שנתבאר מחוור ומחוור הוא לפי שיטה דהתם ופשיטא לפי שיטתא דהכא דאיפכא מוכרח הוא דלא בעינן שמן גבי עירוב וכדר' יוסה דאסיק עלה בקושיא. ותו לא מידי: