מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין א:א:ב
Mareh HaPanim on Yerushalmi Eruvin 1:1:2 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 1:1:2) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עירובין · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון. ואם כן רבנן נמי לא ילפי לה מפתחו של היכל ואזלא הא דר' אבין דהכא כדמסיק ר"נ בר יצחק התם בדף ג ע"א דלרבנן עיקר טעמא משום דקורה להיכרא בעיא דהכי ס"ל קורה משום היכרא והאי דקתני יותר מפתחו של היכל סימנא בעלמא והלכך מהני נמי צורת הפתח למבוי דלא ילפינן מהיכל דהויא ליה צורת הפתח ואפ"ה עשר אמות הוא דרויח:
הדא דתימר בגבוהין שלשה למעלה מכותלי מבוי וכו'. ובבבלי דף ח ע"ב גבי בעיא דרמי בר חמא מרב חסדא נעץ שתי יתידות בשני כותלי מבוי מבחוץ והניח קורה על גביהן מהו וכו' רבא אמר לדברי האוסר נמי אסור בעינן קורה ע"ג קורה ע"ג מבוי וליכא. ולקמן בדף ט' אמרינן שם על הא דאיתביה רב אדא לרבא היתה קורתו משוכה או תלויה וכו' רב אשי אמר משוכה והיא תלוי' והיכי דמי כגון שתי יתידות עקומות על שני כותלי מבוי שאין בגובהן שלשה ואין בעקמומיתן שלשה וכו' קמ"ל דאמרינן לבוד וחביט ומשמע דהואיל ורב אשי לשנוי האי תיובתא על רבא קאי א"כ ע"כ דצריך לחלק דהא דקאמר רבא בעינן קורה ע"ג מבוי וליכא והיינו אפי' הקורה מונחת על היתידות תוך שלשה לכותלי המבוי לא אמרינן לבוד כדפירש"י ז"ל שחודה הפנימי דבוק וסמוך לכותל ואפ"ה לא מכשיר רבא משום דהכא מיירי שהן יוצאות מכותלי המבוי לחוץ וההיא דרב אשי שאני דהתם מיירי שהיתידות מלמעלה על גבי שני כותלי המבוי הלכך בפחות משלשה אמרי' לבוד דהוי כהקורה מונחת על גבי מבו. ולפ"ז היינו יכולין לפרש להא דהכא דמיירי כהא דרב אשי שנעץ היתידות מלמעלה והלכך בפחות משלשה שפיר אמרינן לבוד ושאני ההיא דרבא דהתם הקורה מונחת על היתידות היוצאות מבחוץ למבוי ואפי' בקורה סמוכה לא אמריבן לבוד וכ"כ התוס' שם ד"ה שאין בגובהו שלשה וכו' דאם משוכה מבחוץ לעולם לא אמרי' לבוד וכ"כ הרא"ש והטור לפסק הלכה כהאי דרבא וכהאי דרב אשי וכן קבע הב"י בש"ע סי' שס"ג ולפ"ז לא פליג הא דהכא על האי דהתם אלא במה דמחלק הכא בין יש בהן רוחב ארבעה או לא זה לא מצינו דמחלק התם בכך. מיהו מהא דגריס הכא לקמן בסוף הלכה ר' זעירא בשם רב חסדא יתידות היוצאות מכותלי המבוי אדם נותן עליהן את הקורה והן שיהו בתוך שלשה לכותלי המבוי א"כ ההיא ודאי דלא כרבא דהא מכשיר בתוך שלשה אפי' נתונה על היתידות היוצאות מכותלי המבוי והיינו משוכה מבחוץ וצ"ל דהאי אתיא כדפשיט ליה רב חסדא גופיה התם לרמי בר חמא דלדברי האוסר להשתמש תחת הקורה ומשום דאמרינן חודו הפנימי יורד וסותם מותר כאן אם הקורה בתוך שלשה לכותלי המבוי דאמרי' לבוד. ושיטת הש"ס דהכא ס"ל דאסור להשתמש תחת הקורה כדמקשה ר"ז בפשיטות לקמן בסוף הלכה תחת הקורה אסור ומתיר את המבוי. ודע דהרי"ף וכן הרמב"ם ז"ל בפי"ז לא הביאו כ"א האי דינא דרבא בנעץ שתי יתידות בשני כותלי מבוי מבחוץ ופסקו כוותיה וההיא דרב אשי בנעץ ע"ג שני כותלי מבוי לא הביאו ולא זכרו מזה כלום. ואפשר לא היה דעתם ז"ל לחלק בין משוכה מבחוץ ובין נתונה מלמעלה ע"ג יתידות דלעולם בעינן קורה ע"ג מבוי וליכא והאי תיובתיה דרב אדא לרבא מתרצינן כתירוצא קמא דהתם. והב"י לא זכר כלום מדעת הרי"ף והרמב"ם כלל: