מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי ה:ג:ג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Demai 5:3:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Demai 5:3:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →ולא אצלו היא נטבלת אלא וכו' כדרך הש"ס דשקיל וטרי בקושיות ובפירוקי עד דאתי למסקנא דמודה ר' יודה בחלה דאין לה חשש כלל הואיל ואצלו היא נטבלת וכדתני בהדיא כן ומסיק נמי דבתרומת מעשר פליגי בחד צד דלר' יודה אין חוששין אא"כ יש כאן מקום לחוש כגון בחמה וצוננת דהצונן של אמש הוא ויש לחוש דמשל אחר הוא והחמה משל היום והיא משל אחר וא"כ אפי' הן מדפוס אחד חייש ר' יהודה אבל בליכא מקום לחששא לפנינו כגון שניהם חמין או צוננים לא חייש ר' יהודה ואפי' הן מדפוסים משתנים כדקאמר בהדיא אליבא דר' יודה מתנור לתנור מפריש וכדפרישית בפנים והן מסתמא מב' דפוסים וכ"כ הר"ש ז"ל בזה כללא דמילתא לר' יודה לא תלינן כלל בדפוסים ולפיכך בפלטר דמתני' דלקמן נמי לא חייש כלל וכדפרישית שם ובארתי לדעת ר"מ ולדעת ר' יודה דמאי פליגי במתני' דהכא בנחתום ובמתני' דלקמן בפלטר כל חד וחד לפי סברתו וכדמוכרח מסוגית הש"ס. והתוס' בפ' הזהב (דף נו) ד"ה הלוקח מן הנחתום שמפלפלין שם בפי' פלוגתייהו דר"מ ור"י בנחתום ובפלטר וכתבו דלסברת ר' יודה כיון שהיא חמה וצוננת וגם הדפוסים משונים מוכח מילתא דמשני בנ"א לקח אבל בשינוי של דפיסה לחוד אפי' בפלטר לא חייש ר' יהודה ע"ש שכך כתבו למסקנא דפירושא אליבא דאביי דהתם אבל זהו נגד דברי הש"ס דהכא דבהדיא מוכח דמפרש לר' יהודה דהעיקר הוא דתלי בחמה וצוננת וכלומר במקום דאיכא למיחש ששל אמש היו משל אחד ושל היום משל אחר וא"כ אפי' הן מדפוס אחד חייש ר' יהודה דמשני בני אדם הן כדקאמר על דעתיה דר' יהודה אינו מפריש לא משל היום וכו' והיינו דלא חייש כ"א לזה ובמקום דאיכא למיחש להכי חייש ואפי' הן דפוס אחד הלכך נמי מתנור לתנור לא חייש ואפי' הן דפוסים משתנים דלא תלינן בדפוס כלל וכלל לר' יודה במקום דליכא הוכחה למיחש שלקח מב' בני אדם וכגון במנפול דמתני' דלקמן דנמי טעמא משום שזה דרכו ליקח מנחתומין הרבה. ובביאור זה ובמה שנתבאר בפנים ובמתני' דלקמן תמצא דעת הרמב"ם בדינים הללו על נכון במה שביאר דעתו בדבריו בקצרה כמ"ש בפי"ד ממעשר מהלכה ה' ולהלן דהלכה כר' יודה ובדין דנחתום דקדק וכתב לא יעשר מן החמה על הצוננת וכו' וכן להיפך וכ"ש הוא וכלומר דהשמיענו בזה דזהו עיקר החשש בנחתום דכשיש חמה וצוננת בידו יש לחוש דזה של אמש וכו' ואני אומר חטים של אמש וכו' ולדפוסים לא חיישינן כלל והלכך בפלטר מעשר מא' על הכל כ"א במנפול שדרכו ליקח משני נחתומין ובחלה פוסק בריש פ"ו מבכורים דמותר להפריש לעולם מזה על זה וזהו ככ"ע כדאמרינן הכא. והכ"מ כתב שם יש לתמוה על רבינו שכתב שתי המשניות סתם ולא חילק. ובמה שבארנו די לביאור הזה שנתבאר בדבריו שם ובהל' מעשר ואין שום פקפוק בדבריו בדינים הללו וכדאמרן: