מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי ה:א:ב
Mareh HaPanim on Yerushalmi Demai 5:1:2 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Demai 5:1:2) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →אלא במגבל עיסתו במי פירות. התוס' בפ"ק דיומא (דף י') הביאו לזה וכבר בארתי לעיל בפ"ב בהא שהביאו בריש הדיבור שם להסוגיא דפ"ב וכמו שציינתי בדיבור דלעיל. ובהא דהכא כתבו שם וז"ל ומשני אלא במגבל עיסתו במי פירות פי' הא דפטרה מתני' בפ"ק בטורח לגבל במי פירות דלא הוכשרה כדי שלא תקבל טומאה וכיון דטרח כולי האי מסתמא תקוני נמי תקניה ופריך ולא כן א"ר יוסי בן חנינא דר"א איש ברתותא היא הא כרבנן לא פי' ר"א איש ברתותא הוא דפטר מדמאי היכא דגבלה במי פירות אבל רבנן פליגי עליה וא"כ לית לן לאוקמי מתני' כיחידאה ומשני אלא כר' יוחנן וכו' והן הן דברי הר"ש בעצמו כאן והנה כבר תמהתי לעיל בפ"ב בהא שפירשו לעיל במאי דקאמר שם שאין מוסרין ודאי לעם הארץ וביארתי שם בפירוש האמיתי והנכון אמנם ע"ז שפירשו בהא דהכא יש יותר להפליא פלאי פלאות וכי היכן מצינו זה דקאמר ר' יוסי בן חנינא הכי אליבא דר"א איש ברתותא ומאי שייכא להא דר"א איש ברתותא לענין פיטור מדמאי בעיסה שגבלה במי פירות ומעולם לא אמר זה לענין דמאי ולא נמצא זה לא בכל התוספתא ולא בכל הש"ס דהכא ולא בכל הש"ס דהתם כ"א לענין דין חיוב חלה בעצמה קאמר ר' יוסי בן חנינא לקמן בפ"ב דחלה גבי עיסה שנילושה במי פירות דקתני חייבת בחלה ומוקי לה ר' יוסי בן חנינא כר"א איש ברתותא דמתני' בפ"ג דטבול יום כמו שבארתי בפנים וא"כ לאו אמתני' דפ"ק קאי הך שינוייא דלא הוזכר בדברי ר' יוסי בן חנינא מענין פיטור דמאי אלא איפכא הוא דדבריו לענין חיובא הן ובחיוב חלה עצמה ואמתני' דהכא קאי הך שינויא אלא במגבל וכו' ועלה פריך לא א"ר יוסי בן חנינא בפ"ב דחלה דר"א בן יהודה היא וכו' כמו שמבואר הכל בפנים ואין ספק אצלי דהר"ש שכתב כאן פי' הנזכר זה היה אגב שיטפיה ועד שלא הגיע למס' חלה מפני ששם הביא להא דר' יוסי בן חנינא דהתם כלישני' וכמשמעותיה ובודאי חזר בו ממה שפי' כאן ובתוספת דיומא הוקבעו דבריו הראשונים ועד שלא חזר בו אבל פי' זה נדחה וכמבואר ואין מן הצורך להאריך במה שנראה לעינינו להדיא. ולכן זה דרכי בחבורי ת"ל על כל הש"ס הזה שבכל מקום שנמצא לא כן תני או ותני כן או תני. לחפש אחר כל התוספתא אם אמצא דין זה כמו שתמצא מצויין בכל המקומות ממש בהתוספתא ואם שלא במקומה היא או במס' אחרת או בסדר אחר וכן בכל מקום שנמצא בש"ס הזה לא כן א"ר פלוני טרחתי לחפש בכל התלמוד היכן היא וכל זה כדי להנצל משגיאה וטעות ואם לא מצאתי מהברייתא בהתוספתא כתבתי שהיא ברייתא או אם נמצאת בש"ס דילן בארתי או באיזה ברייתא אשר היתה לפני חכמי הש"ס ושגורה בפיהם ולא נמצאת לפנינו או באיזה מימרא דאמורא שלא מצאתי בכל הש"ס הזה ואינו מבואר בש"ס דילן א"כ לא אמר זה אלא במקומו. ראה והבן מציוני הש"ס הזה ברמז ובקיצור נמרץ. כללו של דבר אומר אני מי שאינו מפרש להש"ס הזה כסדר ואינו מחפש במטמונים ובמחבואות אשר בו א"א לו להנצל משגיאה ואחר כל הטורח והיגיעה ועיון הדק הטיב נתפלל ונבקש על זאת מהאל חונן הדעת להצילנו משגיאות ולהנחנו בדרך אמת אכי"ר. ונבואה אל עיקרי קצוות הדינים המסתעפים מן הסוגיא דע דלסברי' דר"י בן חנינא דבעי לאוקמה להאי מתני' דפ"ב דחלה כר"א איש ברתותא דטבול יום אע"ג דלא קאמר התם אלא לענין טומאה ס"ל דמה שהוא חיבור לטומאה חיבור הוא לחיוב חלה וסברא זו נלמדת מהתוספתא דטבול יום פ"ב והובאה בפרק יוצא דופן (ד' מו ע"א) דילפינן התם פטורא וחיובא דחלה מדין טבול יום לטומאה ולקמן בהאי תלמודא בפ"ב דחלה על המתני' הנזכרת פליג התם ר' יוחנן אאוקימתא דר' יוסי בן חנינא ואסברא דידיה אלא דמוקי למתני' דחלה כדברי הכל דאע"ג דר"ע אמר תמן אין מי פירות מחוורין לטומאה מודה הוא הכא שמי פירות מחוורין לחלה. ולפי אוקימתא דר"י הוה מצי לשנויי הכא דהא איהו קאמר דכדברי הכל אתיא הך מתני' דחלה אלא דהואיל בלא"ה שינוייא דחיקא היא לאוקי מתני' דהכא במגבל עיסתו במי פירות ומתני' סתמא קתני הלוקח מן הנחתום לא בעי הש"ס לאהדורי אהאי שנוייא ועוד דסתמא דהש"ס ניחא ליה טפי הך שנוייא דר' אבין בשם ר' אחא לקמן דבאמת אין כאן חיוב דמאי על השיעור של החלה וכמו דמוכח מהא דלא פריך מידי אהאי שינוייא דלקמיה לר' יוחנן כאן בעושה בטהרה וכו' וכמה שבארתי בפנים וכן האי שנויא דמשני לאוק' מתני' דפ"ק במתארח אצלו שנויא דחיקא היא דאין החבר רשאי להיות מתארח אצל ע"ה כדתנן לעיל בפ"ב ולכן גופא דפירושא דמתארח אצלו צריך לפרש בלוקח מהמתארח אצלו וכן הוא בהדיא בתוספתא דפ"ק דחלה והובאה בתוספת דיומא ובהר"ש. הלוקח מן הנחתום צריך להפריש חלת דמאי מן הבעה"ב ומן המתארחין אצלו א"צ להפריש חלת דמאי. וכל זה דוחק הוא לאוקמי מתני' דפ"ק בכך. ורישא דהתוספתא אטעיה למאן דמפרש במתני' דצריך להפריש דמאי אף על החלה דלאו מילתא היא וכמו שבארנו לעיל דעל החלה אין צריך להפריש דמאי וכמסקנא דהסוגיא דהכא כמו שהוזכר אלא דה"ק צריך להפריש חלת דמאי כלומר מהדמאי שהוא לוקח צריך להפריש חלה דגזרו בנחתום שהוא משתכר הרבה אבל לא בבעה"ב כו' ואיך שיהיה מסקנת הש"ס בהסוגיא שא"צ להפריש דמאי על שיעור החלה כמו שנתבאר וכך היא הדין וכך הוא הפי' במתני' וכדעת הרמב"ם שנתבאר דדעת מכרעת ומוכרחת מהסוגיא היא ובענין דין חיוב חלה בעיסה שנילושה במי פירות יתבאר במקומו בפ"ב דחלה בהגיעי לשם ברחמי ובסייעתא דשמיא וע"ש בהלכה ב' ד"ה ר' חייא בשם ר' יוחנן ד"ה היא: