מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי ד:ג:ג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Demai 4:3:3 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Demai 4:3:3) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי דמאי · free full Hebrew text
Open in the reader →הנאמן לראשון נאמן לשני הנאמן לשני אינו נאמן לראשון. כן פסק הרמב"ם ז"ל בפי"ב מהלכות מעשר בהלכה ה' וסיים שם לפיכך מי שאינו נאמן שהוציא פירות מביתו ואמר אלו מעשר ראשון נאמן ואין מפרישין מהן תרומות ומעשרות וכו' והשיג הראב"ד ז"ל ואמר שאין זה לא בתוספתא ולא בירושלמי שלא אמרו אלא הנאמן לראשון וכו' כלומר שראינו שהפריש אותו אבל לא אמרו שיהא מסתמא נאמן לומר מעשר ראשון הוא זה ויהיו פירותיו מעושרין מן הראשון. ומ"ש שם הכ"מ בפירוש לפיכך הזה בלתי מובן הוא ומאי א"צ להפריש מהן תרומה גדולה דקאמר וכי האינו נאמן על המעשר חשוד הוא לתרומה גדולה. ומאי שייכא תרומ' גדולה בכאן וא"צ לאריכות דברים בזה. ולענ"ד פירוש דברי הרמב"ם יתבארו אחרי שנבין מי הוא המוציא פירות דקאמר אם הבעה"ב מוציא אותן ואומר של מעשר ראשון הן א"כ ללוי הוא צריך ליתנו והלוי הוא המפריש תרומת מעשר ומאי האי דקאמר ואין מפרישין מהן וכו' אלא דנראה דאין כוונת דבריו על הבעל הבית אלא על הלוי שהוא הבעה"ב של מעשר ראשון ואם הוא אינו נאמן על המעשרות ובו הוא דאיירי ואף שכ' דין בן לוי שאינו נאמן לקמן שם בהל' ט"ו וכן בן לוי שאמר פירות אלו ממעשר ראשון שנטלה תרומתו ה"ז נאמן לעולם על תרומת מעשר כשם שנאמן הישראל על תרומה גדולה אבל אינו נאמן עליו לפוטרו ממעשר שני ודין זה הוא ממתני' דפ"ח דפאה ומה דתני עלה בהאי ש"ס כמבואר שם בהלכה ב' ושם דקדקתי מפני מה לא הזכיר מה שחילקו בהאו ש"ס לעיל דאם אומר מעשר ברור הוא נאמן אף לפוטרו מן השני אבל באומר ניתן לי או באומר משלו הן אין נאמן על מעשר שני. וכתבתי שסמך הוא ז"ל על מה שכתב למעלה הנאמן על הראשון נאמן על השני ובן לוי ג"כ בכלל אם אומר מעשר ברור הוא והרי הוא ז"ל קיצר במקום א' וסמך על מה שביאר במקומו בדין הזה. וזהו שכתב כאן לפיכך מי שאינו נאמן וכו' והוא בן לוי שאומר אלו מעשר ראשון וברור הוא אין מפרישין מהן לא תרומת מעשר ולא מעשר שני לפי שבזה הוא בכלל הנאמן על הראשון נאמן על השני ועל תרומת מעשר נאמן הוא לעולם ואם אמר אלו מע"ש אינו נאמן וכו' דנאמן על השני אינו נאמן על הראשון ובן לוי ג"כ בכלל וסיים ויראה לי שהוא פודה את כולם לפי שהוא ספק ושמא באמת מעשר שני הן ומספק גם התרומת מעשר שמפריש פודה אותו ומה שכתב עוד הראב"ד שם עוד אמרו הוציא להם מעשר שני וכו' משיג הוא מפני מה לא הזכיר חילוק דין הזה כמו שאמרו בירושלמי ולדעת הרמב"ם פשוט הוא דסמיך אמסקנא דמסיק ר' חנניא בשם ר' איסי דכר"א הוא דאתיא ולא כחכמים דהא מ"מ יש כאן חשש על הראשון דנאמן על השני אינו נאמן על הראשון ועיין במס' פאה שם יתבאר לך להא דלעיל ולקמן ד"ה אתא ר' חנניא ויתבאר עוד מענין ישוב השגה השניה:
והתנינן ר"א אומר אין אדם צריך לקרות שם וכו'. בלא האי דיוקא הוה מצי למיפרך בפשיטות דאם נחשדו על מע"ש מכ"ש שנחשדו על מע"ר אנא משום דלא שמעינן ליה לר"א בהדיא דס"ל דנחשדו על השני דשמא ס"ל דגם טבל של מעשר שני במיתה כמו של מעשר עני לשיטתו ולא נחשדו והלכך דייק מדקאמר ר"א א"צ לקרות שם למעשר עני משמע הא לשני צריך משום שאינו במיתה ונחשדו דאל"כ לישמועינן רבותא טפי דאפי' על מעשר שני הוא בעון מיתה ומכ"ש על מעשר עני אלא ודאי דמודה ר"א דאין טבל מעשר שני במיתה ונחשדו והשתא ק"ו דנחשדו על הראשון דצריך הוא להוציא מידו: