מראה הפנים על תלמוד ירושלמי חלה ד:א:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Challah 4:1:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Challah 4:1:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי חלה · free full Hebrew text
Open in the reader →מהו שיירתא וכו'. לאחר שנתבאר בפנים בביאור היטב ועין בעין תראה דהאי מהו שיירתא אדברי ת"ק הוא דקאי דהא לבתר הכי הוא דמציין הש"ס לדברי ריב"ן דמתני' ומה שנת' בזה בפנים לפירושא דמילתא ולהא דרב הונא ומוכרח הוא מכח האי דיוקא דקשיא בדברי ת"ק וא"כ ע"כ דהא דרב הונא בלשון בתמיה מתפרשא וכן הא דריב"ן במתני' ע"כ דלאפלוגי הוא דאתא ואין שום פנים לפרש כאן דלפרושי מילתיה דת"ק קאתי דלא משמע הכי מלישנא דמתני' ולא מהסוגיא דאי הכי ה"ל להש"ס לאתויי להאי בעיא ולהא דרב הונא בתר דאייתי מילתיה דריב"ן וא"כ נדחה עיקר הפי' דהכ"מ שרצה לפרש כאן בפ"ז מהל' בכורים ולבאר דברי הרמב"ם שם בהל' ג' לפי פירושו והרואה יראה שדחק עצמו בדוחק גדול חדא מהא דאמרן דהאי מהו שיירתא ע"כ אמילתיה דת"ק קאי ועוד מאי האי דמסיים הכ"מ נמצא שלא למדנו מהירושלמי אלא דלת"ק אם נאמר שיפון מין כוסמין מצטרף וכו' וזה קשה מאוד דא"כ אמאי לא פסק הרמב"ם כך דשיפון מצטרף עם החטים ואין מן הצורך להאריך בזה ובאמת שגם על פי' הר"ש קשה הרבה שפי' דבשבולת שועל ושיפון פליגי במתני' דלת"ק אין מצטרפין וזה תמוה דהא הת"ק קאמר בהדיא השעורין מצטרפות עם הכל וא"כ אם השעורין מצטרפות עם הכוסמין והשבולת שועל ושיפון מהיכי תיתי לומר דאלו המינין לא יצטרפו זע"ז ודבר שאין לו שחר כלל וכלל הוא אלא העיקר הוא דפליגי במתני' וכדפרישית בפנים דבהצטרפות השיפין ושבולת שועל עם החטים הוא דפליגי בדוקא (והרואה בדברי הר"ש יראה שאין להסב כוונת דבריו לכוונה זו דעל שיפון ושבולת שועל שאין מצטרפין עם החטים קאמר שכמדומה שלא היתה כוונתו לכך) ובזה יתבאר לך פי' דמתני' ופי' דהסוגיא יפה יפה ותראה עין בעין דלא כפי' הר"ב והכ"מ וכן במה שרצו למשוך עצמן בפיסקא דהרמב"ם אחר דבריו שבפי' המשנה שכתב הלכה כר"י בן נורי דלאו מילתא הוא דמהיכי תיתי לפסוק הלכה כריב"ן נגד הת"ק בלי שום ראיה מהסוגיא או ממקום אחר ולפיכך חזר בו בחבורו ופסק הלכה כהת"ק וכמבואר בפנים דכל דבריו הולכין כדברי הת"ק למאי דפרישית וכדמוכרח מהסוגיא ומסוגיא דמנחות דהכוסמין הן מין חטין ואף מין שעורין וכדכתבו התוס' שם והבאתי דבריהם לעיל בריש מכלתין ד"ה ומצטרפין וכו' ע"ש ולכשתעיין ותדקדק בדבריו תמצא דמוכרח הוא הכל כמבואר בפנים ואין להאריך עוד בזה:
בשחלקן והוסיף עליהן וכו'. עיין במה שפי' הר"ש ודחק עצמו בזה ובמה שהקשה כאן והוא כקושית הראב"ד בפ' דלעיל בהלכה ה' בההיא דשני ישראלים וכו' וא"צ לכל דוחק דבריו וכבר בארתי בענין זה לעיל שם בד"ה שני גוים שעשו שני קבין ע"ש ותמצא מבואר היטב בס"ד וכן בהא דהכא מבואר הכל בפנים: