מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ו:א:כו
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 6:1:26 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 6:1:26) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →קורא וכו' בשם שמואל וכו'. והתם גריס בדף ל"ו ע"א בשם שמואל דאומר שהכל דלא נטעי אינשי דקלא אדעתא דקורא ומסיק הלכתא כוותיה דשמואל:
והאטד. לקמן בסוף פ"ה דכלאים אמרינן בהאי ש"ס הקנים והאגין והוורד והאטדין מין אילן ואינן כלאים בכרם והתני ר' הושעיא אלו הן מיני דשאים הקינדס והחלימה והדמוע והאטד תמן לברכה וכאן לכלאים. אלמא דסבירא ליה להאי ש"ס דלא ילפינן ברכה מכלאים דאע"ג דלענין איסורא כאילן מחשבינן להאטד מ"מ לענין ברכה כדשאים מחשבינן ליה ומברכין על פירותיו בורא פרי האדמה. אבל הש"ס דילן לפי הגי' שלפנינו בדף ל"ו ע"ב גבי צלף ופלוגתא דר"א ור"ע לענין מעשר וקאמר התם לעיל וכן לענין ערלה דר"א סבר דקפריסין הוו פירי ור"ע ס"ל דלאו פירי הן ומסיק התם והלכתא כמר בר רב אשי דזרק את האביונות ואכיל את הקפריסין ומדלגבי ערלה לאו פירי נינהו לגבי ברכות נמי לאו פירי נינהו ולא מברכינן עליה ב"פ העץ אלא ב"פ האדמה. מבואר להדיא דלשיט' דהש"ס דהת' ילפינן ברכה מאיסורא דכל דלגבי איסורא הוי פירא ה"נ לענין ברכה וכן איפכא וא"כ פליגי הני תרי תלמודי בהא כמבואר דמאי שנא ערלה ומאי שנא כלאים. והתוספות בפירקין דף מ' ע"א גבי הא דאמרי' היכא בפה"ע היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק. כתבו דמהכא נראה דתותים וכו' וכיוצא בהן צריכין לברך עליהם בפה"ע שהרי דרך העץ להתקיים ימים רבים וכי שקיל הפירי בשנה זו הדר אתי פירי באותו העץ עצמו מיהו הר"ר מנחם הביא ראיה מירושלמי דמסכת כלאים דמברכין על כל מיני דאטד ב"פ האדמה דקאמר התם ההגין והאטדין מין אילן הן וכו' אלמא לענין ברכה מיני דשאין ולכאורה קשיא על הר"ר מנחם והתוס' שנראה שהסכימו לזה הואיל ומוכחא מהאי תלמודא והא מש"ס דילן מוכחא דילפינן ברכה מערלה וה"ה מכלאים אלא דאנן חזינן דהתוס' לשיטתייהו הוא דאזלי דחולקין לעיל אהא דקאמר מדלגבי ערלה לאו פירא וכו' וכדכתבו שם והיה אומר הר"מ דלגבי ערלה לאו פירא משום דכל המיקל בארץ וכו' אבל בארץ ודאי הוי פירא ובברכה דליכא חילוק בין א"י לח"ל מברכין על הקפריסין ב"פ העץ ובדברי הרא"ש ז"ל מפורש זה ביותר וז"ל וכתב רב אלפס ז"ל וכן כתוב במקצת ספרי' נוסחא מבעל ה"ג והלכתא וכו' ומדלגבי ערלה וכו' ומברכין בפה"א ולא נהירא דמשמע דהא דאכיל מר בר רב אשי קפריסין לאו משום דהלכה כר"ע אלא משום דהמיקל בארץ וכו' וכיון דבא"י פירא הוי לענין ברכה נמי פירא הוי וקי"ל כהאי ברייתא דעיקר היא דפרכינן מינה לרב לעיל ומשמע דרב ס"ל כוותיה אלא דמיקל כר"ע בח"ל עכ"ל וכלומר דלא תיקשי הא הלכה כר"ע מחבירו הלכך קאמר דסמכינן על האי ברייתא דקתני בהדיא דמברכין גם על הקפריסין בפה"ע אלמא דסבירא לה כר"א ומדפריך מינה לרב ש"מ הלכתא כר"א וכהאי ברייתא וכ"כ בפי' ה"ר יונה ז"ל. וא"כ לדעת התוס' והרא"ש והר"י לק"מ דלא גרסי כגי' בה"ג דבעינן למילף ברכה מאיסורא אלא דלעולם קפריסין פירא הוי וכר"א ולברכה נמי פירא הוי ולאו דילפינן האי מערלה אלא דסמכינן אהאי ברייתא דקתני בהדיא דפירא הוי לענין ברכה והשתא איכא למימר דבעלמא כל היכא דלא מצינו דקתני הכי לענין ברכה אי פירא אי לאו פירא לא ילפינן מאיסורא מידי וכהאי דכלאים דהאי תלמודא. אבל לדעת הרי"ף ז"ל דגריס כגי' בה"ג וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ח מברכות בהל' ו' הקפרס של צלף מברך עליו בפה"א מפני שאינו פרי וא"כ ילפינן ברכה מאיסורא וכן בערלה גופה פסק כר"ע אפי' בא"י כדכתב בפ"י ממ"ש ונטע רבעי בהל' ג' סתם והצלף חייב בערלה האביונות בלבד אבל הקפריסין מותרות וא"כ ע"כ משום דילפינן ברכה מאיסורא ודלא כהאי ברייתא וכ"כ הרשב"א ז"ל דלדידן דקי"ל כר"ע אף לענין ברכה לא מברכינן אקפריסין בפה"ע אלא בפה"א ומקצת ספרים גרסי הכין בהדיא בשלהי שמעתין מדלגבי ערלה וכו' עכ"ל א"כ לא אתיא כשיט' הירושלמי בהאי דכלאי' דע"כ שיטתא דש"ס דילן לא ס"ל הכי אלא דשפיר ילפינן ברכה מאיסורא וכן נראה מדעת הרמב"ם דלגבי ברכה לא כתב כלום מפירות דאטד אם חלוקין הן משאר האילנות או לא משמע דבכלל פירות האילן הן וגבי כלאים כתב בהדיא דמין אילן הן ואינן כלאים בכרם כמ"ש בפ"ה מכלאים בהל' י"ט. והשתא יש לתמוה הרבה על פסקי הש"ע דסתרן אהדדי דבסי' ר"ב פסק כהרי"ף והרמב"ם דעל הקפריסין מברכין בפה"א ובסי' ר"ג פסק כהאי דירושלמי דעל תותין הגדלין בסנה מברכין בפה"א אלמא לא ילפינן ברכה מאיסורא וזה סותר לפיסקא דקפריסין. והאחרונים פלפלו מתוך הסברא דהלבוש כתב מסברא כדעת הש"ע דאינן טובין כפירות הגינה והט"ז כתב איפכא דהעץ מתקיים הוא וכמו אגוזים קטנים דמברכין בפה"ע. והיורד לעומקן של הדברים יראה דבלאו הכי האי פיסקא דתותים סותר לפיסקא דקפריסין וצ"ע. ודעת הרי"ף והרמב"ם שהשמיטו דין דתותים נראה ברור דמברכין עליהן בפה"ע וכמו שהוכתנו לדעתם ז"ל: