מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ה:א:כא
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 5:1:21 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 5:1:21) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →אפילו נחש כרוך וכו'. כתוב בפירושי תהר"י במתני' ואע"פ שאין לו להפסיק ולדבר אפ"ה יכול ללכת כדי שישליכנו מעליו שלא מצינו הליכה שנקראת הפסקה בשום מקום ע"כ. ודברים אלו תמוהים הן דלא משמע כן לא בש"ס דהבבלי ולא הכא שהרי בהדיא אמרו כאן לא אמרו אלא כרוך אבל אם היה מרתיע ובא כנגדו ה"ז מסתיר מלפניו וכו' ואם כן דוקא במרתיע כנגדו שאז דינו כעקרב בהא הוא דאמרו שיתרחק ויסלק עצמו משם אבל לא בכרוך דבזה אין לו לזוז ממקומו וכן נראה מרבינו יונה ז"ל בעצמו שהיתה הגי' לפניו כמו שהוא לפנינו דכך הובא שם לקמן על הפיסקא לא שנו אלא נחש וכו' וז"ל ובירושלמי אומר שאפילו נחש אם היה בא כנגדו מתרחק לצד אחר ולא הוי הפסקה וה"ג התם היה מרתיע ובא כנגדו ה"ז מסטר מלפניו ולשון מסטר מסטר משכנא ובלבד שלא יפסיק תפלתו מפי מורי הרב נר"ו וכ"כ שם לעיל שהובא התוספתא דהכא דלקמן היה עומד ומתפלל וסרטיא וכו' דכיון שיוכל להתנצל בהתרחק ממנו לצד אחר אין לו לפסוק ולדבר וכך היא גי' הרשב"א ז"ל בחדושיו בהאי דהכא אם היה מרתיע וכו' הרי דלא התירו להתרחק אלא בכה"ג ולא בכרוך בלבד. ואף דבתוס' דף ל"ג ד"ה אבל עקרב כתבו ובירושלמי קאמר דאם היה נחש מרתיע לבא כנגדו פוסק וכו' וכ"כ בדברי הרא"ש ז"ל על כרחך האי פוסק היינו שמתרחק לצד אחר ומפני שבכרוך לא התירו אפי' בכך כ"א בעקרב ובנחש מרתיע מש"ה כתבו כן ולא היה להם גי' אחרת. וכך נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שהיה לפניו גי' זו דכאן שכתב בפ"ו מתפלה בהלכה ט' וכן אם ראה נחשים ועקרבים באים כנגדו והגיעו אליו והיה דרכן באותן המקומות שהן ממיתין פוסק ובורח ואם לא היה דרכן להמית אינו פוסק. הרי אם רואה שמתכוונין להזיק פוסק ובורח קאמר אבל לא יפסיק את תפלתו ואם אין דרכן בכך אינו פוסק אפילו דרך בריחה. ונקט נחשים ועקרבים בחד דינא מפני שבכה"ג אין חילוק בין נחש לעקרב ומיהו לא מצינו למי שסובר מאלו גדולי הפוסקים דבנחש כרוך ואינו מרתיע כנגדו שיכול להפסיק אפי' בהתרחק עצמו ממקומו וכדנראה מדברי רבינו יונה בעצמו שהבאתי ואם דברים אלו שהובא שם במתני' הם דבריו ז"ל היה נראה כסותר דברי עצמו ואפשר שבמתני' הם דברי תלמידיו ז"ל וכך נראה שלא כתוב מפי מורי הרב נר"ו אלא בהא דלקמן שהביא להאי דהכא והרמ"א בהגהה בסי' ק"ד הביא לדברי תלמידי ר"י ז"ל ובט"ז תמה על זה ומחמת שכתבו דהליכה לא הוי הפסק וע"ש וכבר הבאתי ראיות חזקות דגופא דהאי דינא בנחש כרוך ליתא לכל גדולי הפוסקים וכדמוכרח מהכא ומה שהובא שם במתני' כמדומה דלאו רבינו יונה חתים עלה: