מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ד:ו:ה

רבי שילא בשם רב נתפלל ומצא עשרה בני אדם מתפללין מתפלל עמהן. לכאורה קשיא דרב אדרב דהא רב אמר הכא לעיל בהלכה ד' היה עומד ונזכר שנתפלל חותך. הניחא לשמואל בבבלי דאיהו ס"ל התם להא דרב דלעיל כמו שציינתי שם ואיהו קאמר שם התפלל ונכנס לבהכ"נ ומצא צבור מתפללין אם יכול לחדש בה דבר יחדש ויחזור ויתפלל ואם לאו אל יחזור ויתפלל א"כ ל"ק להא דקאמר התם פוסק כדמפרש שם אליביה ומהאי מייתי נמי ראיה רב האי גאון ז"ל לפירושו במילתיה דר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו דהיינו דוקא בחידוש דבר כמו שהביא הרא"ש ז"ל בשמו שם וכלומר דהא חזינן דשמואל התם לא פליג עם ר' יוחנן ולא נקט להו בלשון פלוגתא וא"כ ר' יוחנן כשמואל ושמואל כר' יוחנן ובחדא שיטתא קיימי אלא דהכא דסתמא קאמר רב מתפלל עמהן ומשמע אף בלא חידוש דבר קשיא להא דאמר לעיל ועל כרחין לתרץ לשיטתא דהכא דבתורת נדבה קאמר רב שיחזור ויתפלל וכן משמע מדגריס עלה להא דרב נחמן בר יעקב דקאמר מצלי אנא וחזר ומצלי דהך לישנא משתמע בתורת נדבה ולא בתורת חובה שמעינן מיהת לשיטתא דהאי ש"ס דאפי' בודאי התפלל כדמיירי הכא יכול לחזור ולהתפלל בתורת נדבה והשתא הא דפסק האי ש"ס בריש מכלתין ספק התפלל או לא אל יחזור ויתפלל ודלא כר' יוחנן וכו' ע"כ משום דמפרש למילתיה דר' יוחנן דקאמר הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו היינו אפי' בתורת חובה וא"כ דלא כר' יוחנן וכדמוכח נמי מסוגיא דהכא דאף בוודאי התפלל בתורת נדבה מותר אבל בתורת חובה לעולם אסור ואפי' בספק ובחדא הוה סייעתא לדעת הרמב"ם ז"ל בהא דכתב בפ"י מתפלה בדין ספק התפלל דצריך שיהיה דוקא בתורת נדבה וזכרתי מזה לעיל שם אבל באידך והיינו בודאי התפלל דחידוש דבר מהני לדעתו ז"ל כמ"ש בפ"א שם בהלכה ט' וזהו כשמואל דהתם דבודאי התפלל בחדוש דבר תליא מילתא ואתיא נמי כר' יוחנן וכדעת הגאון ז"ל בזה דאיהו נמי מודה בהא דכל היכא דמחדש דבר מהני אלא דבספק דעתו הוא דתורת נדבה הוא דמהני והיינו אם לא חידש בה דבר וסברא זו אינה מוכרחת מהכא לרב דקם בשיטתיה דשמואל דהתם ומיהו איכא למימר דגם להאי ש"ס מהני חידוש דבר לעולם אלא דבזה מוסיף דבתורת נדבה מהני אף לודאי התפלל וזהו דלא כדנראה משיטתא דהתם לשמואל דאיהו דעתיה דרב דהכא: