מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ד:א:כח
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 4:1:28 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:28) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא. ז"ל הר"ן בסוף פ"ב דתענית שכתב שם בענין תענית עשרה בטבת שחל להיות בע"ש ובירושלמי משמע דכשמתענין בר"ח נופלין על פניהם כדרך שעושין בתעניות שאמרו שם ר' יוסי אומר קורין ברכות וקללות א"ל ר' מנא וכו' עד שאר כל המקומות הן קורין ברכות וקללות וכיון שאמרו שם שנופלין על פניהם כשמתענין בר"ח משמע דכ"ש בעשרה בטבת שחל בע"ש שנופלין על פניהם בתפלת המנחה וכן כשהצבור מתענין בער"ח ולפיכך אמרו שמנהגינו שאין אנו נוהגין כן שלא כהלכה אבל אני אומר לישב המנהג דדוקא בר"ח אמרו שם דרביעין על מעיהון להודיעך שקורין ברכות וקללות כלומר להודיעך שלא יקראו בר"ח אלא ברכות וקללות אבל בשאר ימי תעניות דליתיה להאי טעמא אין נופלין על פניהם כל שלא היו נופלין אלו לא היה תענית כגון מנחה של ע"ש או ערב של ר"ח ומכל מקום מה שאמרו בירושלמי שקורין ברכות וקללות ואין קורין בר"ח נראה שאינו מסכים עם התלמוד שלנו דבפ"ק אמרינן דבפלגא בתרא דיומא בריבעא קמא דידיה קרינן ומפטירין אלמא אין קורין בשל תעניות אלא במנחה ואע"פ שלא נהגו כן אלא קורין בתענית בבקר ובערב מ"מ כשמתענין בר"ח אינו בדין שתדחה פרשת ר"ח ממקומה עכ"ל מדבריו ז"ל משמע שדברי ר' יוסי לר' מנא דכאן דקאמר להודיעך וכו' אטעמא דנופלין על פניהם קאי שלכך נופלין על פניהם כדי שידעו שקורין היום ברכות וקללות לפ"ז חסרה כאן התשובה דר' יוסי על מה שהקשה לו ר' מנא שאם בשביל לפרסם שהוא תענית אף שהיום ר"ח הלא כבר יודעין הן מחמת שנופלין על פניהם היום וזה ודאי אי אפשר לפרש בענין אחר שאינו דרך קושיא והשתא מה השיב לו ר' יוסי להודיעך וכו' הלא לא שאל לו על זה למה נופלין על פניהם אלא השאלה היתה מה טעם שקורין ברכות וקללות ולא בשל ר"ח ולפי מה שבארתי בפנים יותר מתקבל הוא לפי משמעות פשטות הסוגיא. ומיהו בענין מה שדקדק הר"ן על האי תלמודא שפוסק לקרות ברכות וקללות ולא בשל ר"ח מהאי דמשמע מתלמודא דילן בפ"ק שם דף י"ב ע"ב שלא היו קורין בשל תענית אלא במנחה בלבד לא הבינותי דמאי קושיא מהתם הרי משמע שם שלא היו קורין ביום התענית בבקר כלל כדקאמר ואיפוך אנא ופירש"י ז"ל דפלגא קמא דיומא הוו קרי ומפטרי ובעו רחמי ובאידך פלגא דיומא מעייני במילי דמתא ועלה קאמר לא ס"ד דכתיב ואלי יאספו וגו' וכתיב ובמנחת הערב קמתי וגו' וא"כ כשלא היו קורין אלא במנחה בלבד וזה לפי מנהגם שלמדו מעזרא ודאי הכל למדו ממנו דכשלא היו קורין בתורה בפלגא קמא דיומא כלל כי אם מעיינין במילי דמתא ולא היה להם פנאי לקרות בתורה אז כשקראו במנחה ודאי בשל תעניות קראו דהא דכתיב ויקראו בספר וגו' מסתמא בענין היום היתה הקריאה שלא היה יום ההוא ביום המאורע אחר שהרי בכ"ג לחדש היה כדכתיב והשתא כשנהגו לתפוס מנהג עזרא נהגו שלא לקרות בבקר כלל אלא במנחה ולעולם בשל תעניות ומהיכא משמע מהתם שאם היה התענית חל בר"ח שהיו קורין בבקר בשל ר"ח ולא ראיה ולא סתירה איכא מהתם להכא לשנאמר שדבר הזה אינו מסכים עם התלמוד שלנו ואפשר שאם היה מנהגם כמנהג שנוהגין עכשיו היו באמת קורין בבקר בשל ר"ח ובמנחה בשל תעניות אלא דאנן חזינן שלא היו נוהגין כן בימי חכמי התלמוד וכדמשמע נמי מהא דלקמן ר"ח שחל להיות בתענית היאך הוא מזכיר וכו' מה מצינו בכ"מ ברביעית וכו' והיכן מצינו זה ואף שפרשתי בפנים דעל תפלת נעילה קאי סתמא דלישנא משמע דעל כל התפלות קאי וא"כ לא היו נוהגין כמנהגינו עכשיו ומה שאמר הר"ן דמצד הסברא אינו בדין שתדחה פרשת ר"ח ממקומה כמו כן מסיק נמי הכא כעין זה דהא קאמר דוקא בשאר מקומות היו נוהגין לקרות ברכות וקללות לפי שהיו מסופקין בר"ח לפי מנהג שהיו נוהגין לקדש החדש ע"פ הראיה ושולחין שלוחין לגולה ושם הוא שהיו נוהגין שלא ידעו אם הוקבע החדש בזמנו תדע דבעין טב קאמר נמי הכא שהיו קורין בשל ר"ח: