מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ד:א:כג
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 4:1:23 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:23) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →רב אמר בנעילת שערי שמים. והרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכ' תפלה הלכה ז' פסק כרב וכתב וכן תקנו תפלה אחר תפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה וכו' וזו היא הנקראת תפילת נעילה כלומר ננעלו שערי שמים בעד השמש ונסתרה לפי שאין מתפללין אותה אלא סמוך לשקיעת החמה וכתב הכ"מ הטעם דלא פסק כר' יוחנן לגביה דרב משום שהיה גורס כגי' הר"ן דשמואל הוא דאמר בנעילת שערי היכל ואמרינן התם בירושלמי דרב היה מתחיל להתפלל בעוד השמש בראש האילנות דהיינו זמן נעילת שערי היכל ואמר רב מתנה ע"י דרב מאריך בצלותיה סגי היה מגיע לנעילת שערי שמים ומפרש רבינו נעילת שערי שמים סמוך לשקיעת החמה כלומר תכף שיסיים תשקע החמה ונעילת שערי היכל היינו לומר שאחר שיסיים הוא יום עדיין ופסק כרב דהלכתא כוותיה באיסורי לגבי שמואל עכ"ל. גי' הר"ן היא כך בשלהי יומא ומיהו לא פי' שם כלום בנעילת שערי שמים באיזה זמן הוא כ"א בנעילת שערי היכל כתב שהיא אחר הדלקת נרות שעדיין הוא יום וזהו דאמר רב כד תחמי שמשא בריש דקלי היינו זמן נעילת שערי היכל אבל בנעילת שערי שמים נוכל לומר לדעת הר"ן שהוא לאחר שקיעת החמה וזה מוכרח הוא לדעתו ז"ל שכתב שם לקמן אהא דאמר רב תפלת נעילה פוטרת של ערבית מוכחא סוגיין בגמרא משום דס"ל לרב דתפלת נעילה בלילה קאמר דתפלת נעילה פוטרת של ערבית דכיון דצלי משחשיכה תו לא צריך לצלויי זמנא אחריתא. הרי דנעילת שערי שמים דקאמר רב בלילה היא אלא דרב גופיה ע"י שהיה מאריך התחיל בעוד השמש בראש האילנות כדי לסיים בזמן נעילת שערי שמים שהוא לאחר שקיעת החמה ובזמן ערבית לפיכך ס"ל דפוטרתה ונהי דמהא אין כאן קושיא על פי' הרמב"ם בנעילת שערי שמים שהוא נגד סוגיא דיומא לפי שיטתא דרב דפסק כוותיה בענין זמן נעילה ורב גופיה קאמר דפוטרת של ערבית אלמא דזמן נעילה בלילה משום דאיכא למימר דלמאי דמסיק התם דרב לא קאמר להא דפוטרת אלא למ"ד תפלת ערבית חובה דאלו למ"ד ערבית רשות וקי"ל כוותיה לא שייכא פוטרת כפי' רש"י ז"ל וא"כ כמו דלענין דינא דפוטרת לא קאמר לה רב למאי דס"ל לדידיה דאיהו אמר הלכה כדברי האומר רשות ה"נ נימא לענין זמנה ומשום דהא בהא תליא דהא לדברי האומר חובה קביעה לה זימנא ובתחלת הלילה ולמ"ד רשות לא קביעה לה זמנא כדאמרי' התם בפרקין אלא מאי אין לה קבע כמ"ד תפלת ערבית רשות ומהאי טעמא נמי אמרינן דרב צלי של שבת בע"ש וכן להני דמצלו של מ"ש בשבת משום דערבית רשות היא ויכול להקדימה לעת הצורך והשתא נוכל לומר דה"ק ולדברי האומר חובה קאמר כלומר לדידי ודאי לא שייכא האי כלל אי משום דסבירא לי דערבית רשות ומה פטורא שייכא בה ואי משום דסבירא לי דזמן נעילה הוא קודם לשקיעת החמה וא"כ אף אם היה כן דערבית חובה לא היתה נעילה פוטרתה דאין זה זמנה אלא דבלאו הכי [לא] שייכא בה פטורא לדידי כ"א לדברי האומר דערבית חובה וקביעה לה זימנא בתחילת הלילה להאי מ"ד אם התפלל תפלת נעילה בלילה בזמן ערבית פוטרת של ערבית והא ודאי לא שייכא לאקשויי דמאי אריא דפריך ליה מהא דס"ל רשות לפריך ליה מהא דס"ל בנעילה דקודם שקיעת החמה היא וא"כ אף למ"ד חובה אין זה זמנה דהא ליתא דהתם לא קאמר הכי בהדיא אליבא דרב בזמן נעילה כדקאמר הכא. כללא דמילתא דמהאי סוגיא דיומא אין לדקדק כלום לדברי הרמב"ם דסובר כרב בזמן הנעילה וצריך לגומרה קודם שקיעת החמה כמו שכתב בפירוש לקמן בפ"ג מתפלה בהל' ו' ותפלת נעילה זמנה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה. אי קשיא הא קשיא דאם נפרש להא דרב בנעילת שערי שמים שהוא סמוך לשקיעת החמה ובזה הזמן היה גומר לתפלת נעילה ורב גופיה שהיה מאריך בתפלתו היה נזהר בזה אלא שהתחיל מקודם בזמן נעילת שערי היכל שהוא כשהשמש בריש דקלי דכל זה מוכרח הוא לדעת הרמב"ם ולפירושו כנזכר א"כ קשיא באיזה זמן התפלל רב מנחה ביום הכפורים דליכא למימר מקודם שהיה השמש בריש דקלי דהכא לא קאמר כן אליבא דרב ביום הכפורים דהא לעיל גם כן בכה"ג קאמר בתפלת המנחה ביום הכפורים אחוי דאימיה דרב אדא וכו' בצומא רבא א"ל כד תחמי שימשא בריש דקלי תיהב לי גולתי דנצלי דמנחתא הניחא אם נפרש נעילת שערי שמים דקאמר רב היינו בתחלת הלילה כנראה מדעת הר"ן שזכרתי שפיר הוו הני תרוייהו דקאמר הכא דהוה בצומא רבא דאף דבשניהם קאמר בזמן דשמשא בריש דקלי מ"מ נוכל לפרש דהא דקאמר גבי מנחה כד תחמי שמשא בריש דקלי היינו בהתחלה שהשמש מתחיל לירד ואז מתחיל להראות בריש דקלי התפלל מנחה וכשהשמש עדיין הוא בריש דקלי אבל הוא סמוך לשקיעה אז התפלל נעילה והיה מאריך בה עד צאת הכוכבים ממש שהוא זמן נעילת שערי שמים לדעת רב וכד תחמי שמשא וכו' דגבי נעילה כשתראה שעדיין נראה בריש דיקלי הוא דקאמר ומפני שהיה מאריך בתפלת נעילה הוא שהקפיד להתחיל בזה הזמן כדי שיסיים כדעתו בנעילת שערי שמים ובתפלת מנחה לא היה מאריך כל כך דלא קאמר דהוה מאריך בצלותיה סגין אלא הכא גבי נעילה אבל אי אמרינן דנעילת שערי שמים דקאמר רב היינו קודם השקיעה וסמוך לה א"כ היאך התפלל מנחה כשהתחיל השמש להראות בריש דקלי וגם נעילה בכל הזמן מועט כזה כדי שיסיים קודם וסמוך לשקיעת החמה ובהדיא קאמר דהוה מאריך בנעילה ובודאי קשיא היא ודוחק גדול לפרש דאעפ"כ היה יכול להתפלל מנחה ונעילה עם משך האריכות שהיה נוהג בה והכל בזה הזמן ולסיים קודם שקיעת החמה דבר זה אין הדעת סובלת לפרש כן ואין לנו תירוץ אחר אם לא שנאמר דגי' הרמב"ם לא היה כן בההיא דלעיל בצומא רבא דבענין מנחה להשמיענו באיזה זמן היה רב נוהג להתפלל לא איכפת לן אם הוה בצומא רבא או בשאר ימות השנה. מיהת לפי גי' הספרים שלפנינו יש סמך לפירוש הנזכר בנעילת שערי שמים ולהמנהג שהביא המרדכי שנוהגין להמשיך עד הלילה ואם שכתב מפני שהחזנים מושכין עד הלילה סוברים שבדין עושים והביאו הב"י בסי' תרכ"ג ולמאי שנתבאר יש סמך להמנהג מהאי תלמודא כמבואר: