עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ד:א:טז

Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 4:1:16 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 4:1:16) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text

Open in the reader →

רבי חייא בשם ר' יוחנן וכו' תפלת המנחה קודמת. הכי אמר נמי בבבלי פרקין דף כ"ח אמר ר' יוחנן הלכה מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף והרא"ש ז"ל אחר שהביא להאי דהכא עד כולא מילתיה דריב"ל וכו' כתב וז"ל משמע שכך אמר להם דבשעת מנחה קטנה שהוא עיקר זמן המנחה אז יש להקדים תפלת המנחה קודם תפלת מוסף אבל מנחה גדולה דשבע שעות אין לחוש ומיהו גמרא דידן לא סבירא הכי דאפילו בשעה שביעית פסקינן כרבנן שצריך להקדים תפלת המנחה עכ"ל בזה. ונעלמה ממנו דעתו הקדושה ז"ל שהוא בעצמו כתב בכתובות ובכמה דוכתי בש"ס דיש לנו להשוות להני תרי תלמודי בכל מה שנוכל להשוות ואפילו בדוחק עד דלא יהו פליגי לדינא והכא דנראה לעין דריב"ל על זמן מנחה גדולה אמר להם כך שהרי ומטא יומא לשית שעין עד דלא תסקון וכו' קאמר והיאך סובל הפירוש כאן על מנחה קטנה. ומפי' ה"ר יונה ז"ל נמי משמע שהיה מפרש להא דריב"ל על זמן מנחה קטנה אלא שלא העתיק שם לישניה דריב"ל כ"א כתב על כעין פי' הרא"ש וסמכו לפרש כן על הירושלמי ואין זה נראה וכו' וכן כתב עוד לקמן ועל זה הדרך שאמרו בירושלמי וכו' ואפשר שגירסא אחרת היתה לו אבל הרא"ש שהעתיק כצורתה וכמו שהוא לפנינו ומטא יומא לשית שעי וכו' קשה להבין דעתו והעיקר כמו שמסיים שם בשם י"מ לענין שפירשו דמיירי דוקא שצריך להתפלל שתיהם כההיא דירושלמי שצריך ליכנס לסעודה גדולה וא"א לו להתחיל עד שיתפלל הלכך כיון שצריך להתפלל שתיהן תפלת המנחה קודם שהיא תדירה ועיקר זמנה וכו' וכ"כ התוס' שם וא"כ מתפרש הא דריב"ל דהכא כפשטה דעל זמן מנחה גדולה קאמר וציוה להם אף באותה שעה להקדים ומשום שמא יעבור אח"כ כל זמן המנחה כדפרישית. והרמב"ם ז"ל דסתם וכתב בסוף פרק ג' מהלכות תפלה היו לפניו שתי תפלות וכו' מתפלל של מנחה ואח"כ של מוספין. נראה מסתימת דבריו דג"כ דעתו ז"ל לפרש שצריך הוא עכשיו להתפלל שתיהן וכגוונא דלעיל או כיוצא בזה. וסיים שם ויש מי שמורה דבצבור לא נכון לעשות כן כדי שלא יטעו. וכן ראיתי בסמ"ג עשין י"ט שפי' להא דריב"ל כמה שכתבנו שכתב שם שסעודה גדולה כגון של חופה או רוב בני אדם האוכלים יחד אסורים להתחיל משש שעות ואילך דהיינו חצי שעה לפני מנחה גדולה וגרסי' בירושלמי ריב"ל מפקד לתלמידיו וכו' עד דלא תיסקון לאריסטון פירש הערוך אריסטון סעודה גדולה ובפ"ג דיומא אמרו צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי הפונים למזרח וזהו בתחלת שבעה שאין החמה נוצצת אלא בראש הכותל בעוביו ומצל קצת חודו על זקיפת הכותל ומשחיר עכ"ל והנה אין ספק בפירוש הזה. שוב מצאתי בתוס' ישנים ביומא על הא דקאמר התם בדף ל"ד מענין יוקדם דבר וכו' וכתבו בד"ה העולה עולה ראשונה וכו' ומביאין בסוף הדיבור האי סוגיא דהכא וגריס שם בדברי ריב"ל דהוה מפקד לתלמידיו אין הוה לכון אריסטון ומטא יומא לתשע שעין וכו' ועל זה כתבו אבל אין התלמוד שלנו סובר כן בברכות דאפי' בזמן מנחה גדולה דהיינו בשעה ז' קאמר דזמן תפלת המנחה קדמה ע"כ והנה דברי הרא"ש מבוארים דכך היתה הגי' שלפניו ז"ל והן הן דבריו וכך היא הגי' של ה"ר יונה ז"ל ובכל ספרי הש"ס שלפנינו נדפס בטעות בדברי הרא"ש וגי' הסמ"ג היא לגי' שלפנינו בהא דהכא כמבואר ומעתה שוין הן הנהו תרי תלמודי לדינא: