מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות ב:א:יט
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 2:1:19 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 2:1:19) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →מפני מה הוא משיב מפני היראה או מפני הכבוד. בבבלי פרקין דף י"ג ע"ב מדייק משיב מחמת מאי אילימא מפני הכבוד השתא משאל שאל אהדורי מבעיא אלא משיב לכל אדם אימא סיפא וכו' ומסיק דחסורי מחסרא וה"ק שואל מפני הכבוד ואצ"ל שהוא משיב וכו' והכא דמספקא ליה אם משיב מפני היראה תמוה הוא דכי ס"ד דמשיב חמיר משואל ולכאורה יש לפרש דקושיא היא ודרך תמיה קאמר כלומר היאך שתפרש אם מפני היראה קשיא או אם מפני הכבוד קשיא אבל לא הוה שייך הא דבתריה נשמעינה וכו' דאין זה דרך הש"ס לומר נשמעינה אלא על איזה בעיא וספיקא לכך נראה כמו שפירשתי בפנים מיהו צריך ביאור ביותר וזה למאי דמבואר מפלוגתת הפוסקים ז"ל בפירוש מפני הכבוד ומפני היראה דמתני' דרש"י ז"ל פי' מפני שהוא ירא מפניו שלא יהרגנו ומפני הכבוד בשלום אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום וכך פי' הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה מפני היראה אנס או מסור וכן בחיבורו בפ"ב מהלכות ק"ש הלכה ט"ז כגון מלך או אנס ומפני הכבוד פי' הוא ז"ל שהוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה והרשב"א והרא"ש ז"ל הקשו על פירושם מפני היראה דאי הכי פשיטא שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש ולפיכך פירשו מפני היראה זה אביו ורבו שהוא חייב במורא מפניהם וכ"כ הטור סי' ס"ו וכך קבע הב"י בש"ע ומפני הכבוד הוא אדם נכבד ובכ"מ שם תירץ קושייתם לדעת הרמב"ם שדעתו ז"ל לפרש כגון מלך ואנס לא שמתיירא שיהרגנו אלא שמתיירא שיצערנו ולענ"ד נראה דבלא"ה ל"ק דקמ"ל דלא יסמוך על הנס וכעין עובדא דהאי חסיד עם ההגמון שלא רצה להפסיק ואף שהיה פיקוח נפש כמאמר ההגמון אליו ואשמעינן דמדינא מותר להפסיק לכתחילה ומה שכתב בב"י שם בשם הרשב"א דמי שגדול ממנו בחכמה הוא בכלל מפני היראה לא מצאתי כן בחידושי הרשב"א אלא שכתב שם דמפני הכבוד היינו מי שגדול ממנו בחכמה והמ"א העיר בזה וכתב דבת"ה סי' קל"ה כתב דת"ח מופלג בדורו הוי בכלל מורא ע"ש שכתב לענין הסיבה לפניו ואני מצאתי להרשב"א בתשו' סי' שכ"א שכתב בהדיא דמי שגדול ממנו בחכמה הוא בכלל מפני הכבוד וגם בכלל מפני היראה ופי' שם להברייתא דמייתי התם בפרקין תניא נמי הכי הקורא את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו בפרקים שואל מפני הכבוד וא"צ לומר שהוא משיב ובאמצע שואל מפני היראה וכו' דהכי קתני פגע בו רבו או מי שגדול ממנו בחכמה אם בפרקי' הוא שואל ואפי' מפני הכבוד ואפי' באמצע שואל מפני היראה וכך פי' הר"י בן גיאת ז"ל עכ"ל ובסי' ת"ס כתב עוד וז"ל ואפי' לא היה רבו אחד שהוא חכם ויושב בישיבה כל אדם חייב בכבודו ולירא ממנו דכל כבוד חכם ומוראו מתרבה ממלת [את] ה' אלהיך תירא ע"כ. נקטינן מיהת דכמה גווני איכא במפני הכבוד ומפני היראה ובודאי אף אם נאמר דמי שהוא גדול ממנו בחכמה הוא בכלל מפני הכבוד ומפני היראה מ"מ אינו כמו אביו שהוא מפורש בהדיא שמצווה על כבודו ועל מוראו וכן רבו ממש כדתנן מורא רבך כמורא שמים ונדרש מן הכתוב וזה א"צ לפנים. והשתא מרווח לן פירושא דבעיא דהכא מפני מה הוא משיב כלומר אם נפרש האי שואל ומשיב דקתני בתרי גווני אדם מיירי דלא ניחא לן לפרש באדם א' דא"כ צריך לדחוק ולומר דאצ"ל שהוא משיב קאמר. וזה ידוע דגם בש"ס דילן לא משנינן זו ואצ"ל זו קתני כ"א בדוחקא היכא דליכא לפרש בגוונא אחרינא וזה מבואר ביבמות ובכמה דוכתי. וא"כ נפרש כאן דה"ק שואל מפני הכבוד היינו במי שמצווה עליו ומוטל עליו לכבדו כגון אביו ואמו וכן רבו ומשיב דקתני היינו במי שאינו מצווה עליו בפירוש לכבדו כ"א מפני היראה צריך הוא לעשות לו כבוד כגון מי שהוא גדול ממנו בחכמה דמצינו מדרש הכתוב לירא מפניו ומחמת היראה הוא שמוטל עליו לכבדו אבל אינו דומה ממש לאביו ורבו כמבואר ולזה משיב הוא אם הקדים לו שלוה אבל אינו שואל בשלומו בתחילה. או מפני הכבוד. כלומר או דנפרש שואל ומשיב דקאמר כולא באדם חד הוא דנקט ומפני הכבוד היינו באדם נכבד סתם וא"כ על כרחין לומר דמשיב דקתני דאצ"ל שמשיב קאמר זהו פי' הבעיא. ופשיט ליה נשמעינה וכו' וע"כ א"א לפרש אלא בחד גוונא אדם ואצ"ל קאמר דהא דקאמר ר"מ ובאמצע וכו' ע"כ ומשיב מפני היראה קאמר דאל"כ היינו ר' יהודה וא"כ הא בקדמיתא הכל מפני הכבוד הוא ואצ"ל קתני וכדפרישית בפנים. והאי מפני הכבוד שכתוב בדברי ר"מ ובאמצע וכו' טעות דמוכח הוא וכדפרישית. ובזה תמצא למאי דמבואר ענין הבעיא והפשיטות יותר הוא נוטה לדעת הרמב"ם ז"ל: