מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות א:ה:ט
Mareh HaPanim on Yerushalmi Brachos 1:5:9 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Berakhot 1:5:9) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ברכות · free full Hebrew text
Open in the reader →רבי יוסי ור' אחא נפקן לתעניתא וכו'. כבר זכרתי מזה בריש מכלתין דהבעל המאור ז"ל מביא ראיה מכאן לפי' ר"ת ז"ל שפי' שהיו נוהגין לקרות ק"ש בלא ברכותיה קודם התפלה כדי להתפלל מתוך ד"ת וכמו שנראה מכאן כי כ"ד ברכות של תענית היו מתפללין כעין מוסף והיו קורין לפניה ק"ש בלא ברכות. וראיתי בפ' תמים דעים להראב"ד ז"ל בהשגותיו על בעל המאור כתב עליו בסי' ר"מ והירושלמי שכתב לא ידע אותה ולא הבין כי בתענית ציבור ובתעניות של מעמדות מעולם לא התפללו אלא בסמיכת גאולה לתפלה ובק"ש אבל היו מאחרין את הכל מפני שהיו ממתינין את העם כדי לדבר בפניהם דברי כבושין ועניני תשובה וכן אנשי מעמד אומרים פסוקי דרחמי וסליחות והתרעות מן השחר והיו מאריכין בהם עד שעברה שעה מן היום או יותר ומ"מ היו כוללים בתוך פסוקיהם פסוק של שמע כמו שאנו רגילין לומר שמע ישראל וברוך שם וה' הוא האלהים שמא ימשכו אחר שלש שעות והוא היה הנקרא עיקר ק"ש ועל כן אמר לו ר' יוסי קראו אותה בעונתה כי היה לו דבר זה פשוט עכ"ל ואני נפלאתי דבלאו הכי אין מכאן ראיה דהלא בהדיא אמרו כאן לעיל בפיסקא וחכמים אומרים עד חצות וכו' תני הקורא את שמע בבית הכנסת בשחר יצא י"ח בערב לא יצא י"ח אלמא דבשחר הוא שהיו קורין בעונתה אבל לא בערב שלא היו קוראין כלל בבהכ"נ בעונתה ויהיה איך שיהיה בפירושא דקראו בעונתה אם קראו בתחלה עם ברכותיה או פסוק שמע בתוך פסוקיהם עכ"פ אין לנו ללמוד ק"ש של ערבית מק"ש של שחרית ממאי דאמר הכא ולכל הפירושים לא נמצא מכאן ראיה לפי' ר"ת שכתב לפרש ההיא דריש מכלתין כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת דבלא ברכות קאמרי ואף אם נאמר דכך הוא הלא התם בשל ערבית מיירי ולא היו נוהגין לקרות עוד הפעם בבהכ"נ בעונתה כמו שהיו נוהגין בשל שחרית כדמוכח מהאי ברייתא דלעיל אלא דנראה דה"ק בריש מכלתין א"כ למה קורין אותה בבהכ"נ היינו בערבית עם ברכותיה קודם זמנה. אמר ר' יוסי אין קורין אותה בשביל לצאת אלא כדי לעמוד בתפלה מד"ת והואיל ומתפללין בציבור קורין ק"ש מקודם ובאמת לצאת י"ח צריך לחזור ולקרות בעונתה וכפי' רש"י והגאונים ז"ל: