מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה ב:ד:ד
Mareh HaPanim on Yerushalmi Beitzah 2:4:4 (Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Beitzah 2:4:4) · מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר ר' יוסי בר בון דוד מת בעצרת וכו' משמע דלא בא ר' יוסי בר בון אלא לתרץ הפסוק דמפני מה לא הקריבו הכל ביום ההוא וזה למאי דפריך לב"ש הרי היו יכולין להקריב כל השלמים היום. ולכאורה לב"ה נמי ע"כ דצריך להאי שינויא ואי דנימא משום דלא הספיקו להקריב הכל ביום אחד וכדכתיב וזבחים לרוב לכל ישראל א"כ גם לב"ש נימא הכי וצ"ל דהאמת הוא דמשני שכך קיבל דמטעם שהיו אוננים לא הקריבו היום וה"ק דהשתא ניחא בין לב"ש ובין לב"ה. והתוס' בחגיגה דף י"ז בד"ה אף עצרת יש לו תשלומין מביאין לזה וכתבו בירושלמי אמר ר' יוסי בר' בון וכו' כלומר מהתם משמע שהיו לו תשלומין וכו' ע"ש ובאמת האי דהכא לא איירי לענין תשלומין כלל אלא די"ל דממילא משמע דאם הקריבו למחרת מפני שלא הקריבו בראשון א"כ ש"מ דעצרת יש לה תשלומין ומיהו תשלומין כל ז' ליכא למילף מהאי קרא דלא כתיב אלא למחרת היום ההוא ועוד דלמאי דקיי"ל כר' יוחנן שם דף ט' גבי תשלומין דכולן תשלומין דראשון הן ולדידיה מאן דלא חזי בראשון לא חזי בשני כדקאמר התם ופשיטא למאי דכתבו התוס' שם ד"ה תשלומין זה לזה וההיא דלקמן דילפינן תשלומין לחג העצרת מחג המצות כל ז' לא מסתבר למימר תשלומין זה לזה כיון דחול גמור הוא. א"כ לכ"ע בעצרת תשלומין דראשון הוא לפ"ז קשה והרי לא היו ראוין להקריב בראשון מכיון שהיו אוננים ובאנינות ודאי לא שייך לדמות לטומאה וכדקאמר התם לר"י שאני טומאה דיש לה תשלומין בפסח שני דלא מצינו זה באנינות דהא קיי"ל אונן טובל ואוכל פסחו לערב ואין לנו לתרץ קושיא זו לסברת התוס' שרוצים ללמוד מכאן לסמך תשלומין לעצרת אם לא שנאמר שהן מפרשי להא דר' יוסי בר' בון דהכא דלאחר שהתחילו להקריב שלמי חגיגה היום אירע זה שמת דוד ונעשו אוננים וכעין שרמזתי זה בפנים וע"כ לומר כן דהא ביום ההוא כתיב ויזבחו לה' זבחים אלא שלא הספיקו להקריב הכל עד שאירע זה והוצרכו להקריבן למחר והשתא ראוין היו בחתלה בראשון ומכיון דרמי חיובא עלייהו תו לא פקע מינייהו ודמיא הא למאי דכתבו התוס' בפ"ק שם ד"ה כיון דלא חזי וכו' וצ"ע אם היה פשוט בראשון וחזר בשני מי אמרינן כיון דחיובא עליה רמיא בראשון או לא פקע מיניה וכו' וזה שנסתפקו למ"ד תשלומין זה לזה נינהו כדסיימו שם ואלו למ"ד תשלומין דראשון סברא קיימת הוא ועיין עוד במאי שכתבו התוס' ריש חגיגה ד"ה תשלומין דראשון וכו' ולא המ"ל חיגר בשעה ראשונה ונתפשט בשני דהא פשיטא הוא ור"ל פשיטא הוא דהשתא חזי וא"כ מכ"ש לגוונא דאמרן: