מראות הצובאות על נביאים ראשונים צט

אלו שלא הזכיר שם ה' כאשר עד כה כי אם שם אלהים אך הוא כי גם שנקרא ירבעל לא היה ירא מבחינ' מדת רחמים כי אם מקטרוג מדת הדין על כן ויאמר גדעון אל אלהים אם ישך מושי' כו' שהוא מדת הדין בנסיון הראשון אמר ויהי כן כנעשה מאליו שהוא כי לא היה צריך זה כי מאליו לא היה קטרוג אך בנסיון השני שהוא שלא ימות איש מישראל עם היות שלא שבו תשובה שלמה כי עדיין לילא שם אביו נפשו בכפו לו' אשר יריב לו ימות וה' עזרו היו הורגים ישראל את גדעון על שנתץ מזבח הבעל על כן הוצרכה עשיה חדשה לפנים מן שתסכים מדת הדין בדבר וזהו ויעש אלהים כן ולהורות שלא הפסיד גדעון מאיכותו על הקרא ירובעל לענין הצלחתו על כן נאמר וישכם ירובעל הוא גדעון כו' לומר עם הקר' ירבעל הוא גדעון בהוייתו הראשונה לעשות ולהצליח

ז (ד) ויאמר ה' אל גדעון עוד העם רב כו'. הנה אומרו וכל אשר כו' הוא מיותר כי מכלל הן אתה שומע לאו. ועוד כי גם אם היה צריך לאומרו מלת הוא מיותרת: אך לומר לאשר לא שבו מאליהם שישובו אחור הלא וכעסו ויריבו ויעשו רעה על כן אמר לו הוא יתברך אל תירא כי דע לך כי כל אשר אומר אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך כלומר הוא מעצמו לא ילך כי לא יקפיד ומרצונו ישוב וז"א הוא וכן היה אין צ"ל שלא הקפידו כי אם שגם נתנו כל צידה שהביאו לנשארים כאומרו ויקחו את צדה העם ואת שופרותיהם כו': ויבא גדעון כו' הנה בחלום הלז יש כפל ענין וכבדות לשון אשר אין לנמשל צורך בו. ועוד כי אין הפתרון דומה לחלום. וגם ראוי לשים לב אל שינוי לשון באומרו מספר במקום סיפור ושברו במקום פתרונו: אמנם קרה לו כאשר בים סוף שהיו ישראל בלתי ראויים והיה עוזא שרו של מצרים מקטרג באו' הללו עובדי ע"ג והללו כו' והיו ישראל כמעט ראויים ליאבד על קטרוגו עד שהוא יתבר' ככל חסדיו היפך בזכות ישראל עד היפך הגזרה על השר ועל עמו והמית את השר כד"א וירא ישראל את מצרים מת וניער גם את כל חילו ע"ד זה עשה ה' גם פה כאשר יבא בס"ד והנה ארז"ל כי צליל לחם שעורים היא מנחת העומר כי בזכות העומר נצולו וראוי לדעת למה נתייחדה מצוה זו לכך מכל השאר אך אין ספק כי בעל מאמר זה הולך לשיטת האומר כי כאשר אמר גדעון ואיה כל נפלאותיו כו' לאמר הלא ממצרים גאלנו ה' שהיה ערב פסח וא"כ החלום הלז היה ליל שני של פסח שהוא יום מצו' העומר או לילה שאחריו שהיום שעבר היה גם הוא יום העומר על כן הגין העומר בזמנו והענין היה שהראהו ה' כי עם שישראל היו בלתי ראוים עכ"ז צליל לחם שעורים היא מצות העומר היה מתהפך במחנה מדין והוא שהיה העומר מתהפך כי זכות העומר היה בא להציל ולהיות במחנה מדין היה הדבר מתהפך