עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים צו

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 96 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

שואל הוא לראות קול ה' קמוץ תוך המלאך כמדובר ולהביא האות אל הפועל אמר אל המלאך הדובר בו אל נא תמוש מזה עד בואי אליך כי הנסיון הוא ע"י המנחה והוא כי אם מלאך מלובש הוא ואין ה' עמו הלא יעש' כמלאכים שנתאכסנו אצל אברהם שעשו עצמם כאוכלי' כמאמר רז"ל אזלת בקרתא אזיל בנמוסיה ואם ה' עמו לא יעשה עצמו כאוכל כי אינו כבוד כלפי מעלה וגם ע"י מציאו' מעש' המלאך במנחה יכיר כי מלאך ה' הוא המתואר אל שם ההויה ואם כן גם בהשתלשלותו היה דבר ה' אליו או אם מלאך אלהים המתואר אל השכינה ואם כן הוא המדבר בהשתלשלותו הוא השכינה ובכן בהביאו הבשר והמצות והמרק ויגש אותם אז אמר לו מלאך האלהים הוא מלאך של השכינה קח את הבשר כו' לומר כי אצ"ל מלאך ה' בהיות ה' אותו כי אם גם מלאך האלהים הוא של שכינה אינו עושה עצמו כאוכל בהיו' השכינה שורה עליו על כן אמר קח כו' והנח אל הסלע ואת המרק שפוך בסלע כלו' לא אוכל כי מלאך אני ושמו יתב' בי כי אם אש רוחני תוקד בם ע"י הדובר בך מש"כ אם היה מלאך בלי הש' עמו שלא היה עושה ענין זה מבלי ישלחנו ית' לעשותו הנה שבשני דברי' הורה שלא היה מלאך לבדו בלי ה' עמו. א' במה שלא עשה עצמו כאוכל כאש' באברה'. שנית. במה שצוה לשום המצות והבשר על הסלע ולשפוך שם המרק שהוא שאש קדוש תוקד בם ולא יעצרנה המר' עם היותו מים ועדיין אפשר להסתפק אם הכח אשר במלאך השורה עליו אם הוא מהשכינה כי מלאך האלהים ה' הוא או מאת ה' כי מלאך ה' הוא אך בראות כי נגע בקצה המשענת על הבש' והמצו' ולא הודלק בם האש מחמתו כי אם שיצא' האש מתחת הבש' והמצות מן הסלע אז תמה ואמר מה היה כי בסלע שלא נגע צמחה האש ולא מלמעלה במקום שנגע על כן אמר אין זה כי אם שזה המלאך דוב' בי מאז מלא' ה' הוא והוא נגע בבש' ובלח' לקדש' שתשלוט בם אש קדוש' מאת השכינה שלמט' משם ה' ע"כ ע"י השרו' כח קדוש בהם מאת ה' ע"י מלאך ה' יצאה אש מן הסלע המתייחס לשכינ' כנודע מענין סלע של בארה של מרים והיה זה ע"י האלהים שדבר לו לשי' אותם על הצור ועלה להקביל כח ה' אשר על הבשר והלחם והוא הנודע כו אש המזבח תוקד הוא מאת השכינה והוא ריח נחוח לה' ובראו' גדעון כן פחד ורגז ואמר אם מה שראיתי היה מלאך האלהים החרשתי אך בפועל הזה הכרתי כי מלאך ה' הו' והי' ה' עמו כמדובר וזהו וירא גדעון כי מלאך ה' הוא אז זעק אמר אהה אדני אלהים זעק אל שם אדנות מפחדו שראה כח ה' שבו נאמר כי לא יראני האדם וחי אז אמר לו הוא יתב' שלום לך אל תירא לומר אם על מה שראית מלאך המתואר אל שם ה' גם שכח ה' בו שעל כן היה דבורו יתבר' משתלשל בו אם על מציאות זה היה ענין מקרא שכתוב כי לא יראני האדם וחי לא היית מתקיים חי כלל כי היית