מראות הצובאות על נביאים ראשונים צד

תחלה במלאך וירא אליו מלאך ה' ויאמר אליו ה' עמך גבור החיל כלומר ה' איש מלחמה עמך גבור החיל להלחם באויביכ' אשר אתם יריאים מהם וממוצ' דבר הוא יבין שמשלחו לעשות חיל לצרור את המדינים ולהכות אותם והנה גדעון לא גבה לבו להאמין כי ה' עמו בייחוד וגם נסתפק מי הוא הדובר בו אם איש נביא או מלאך מלובש כאיש האדמה כי כן נראה אליו ואם מלאך הוא יש שני סוגים יש מלאך האלהים מתואר אחר השכינה ויש למעלה הימנו נקרא מלאך ה' מתואר אחר שם ההויה ועל כן היותר קרוב בלבו היתה החלוקה הראשונה או בדרך רחוקה אפשרות השנית אך לא השלישית על כן אמר בי אדוני שהוא לשון צודק גם באיש נביא לו' להאמין כי בי ה' רחק מאד אך בי הוא אדוני הדובר בו על ראשי ואשר אמרת ה' עמך גביר החיל אפשר להתפרש כי להיותי גבור החיל וה' עם החיל כי רבים הם אגבם גם הוא ית' עמי וגם זה רחוק כי האם יש ה' אתנו ולמה מצאתנו כל זאת ואם נהפוך כי אין ה' רק עמי ועושה יתברך כאשר עשה במצרים שהיה עם משה ועם היות' עובדי ע"ג לא עזבם כי בכל צרכם לו צר אם כן ואיה כל נפלאותיו אשר ספרו לנו ושמא תאמר כי אין הע"ג שעובדים עתה שהוא אחר מתן תורה כע"ג של מצרים שהיתה קודם מתן תורה אינה תשובה כי הלא סיפרו לנו אבתינו לאמר הלא ממצרים העלנו ה' שהוא כי ספרו לנו כדי לאמר אנחנו דורות שאחריהם בצרתינו הלא ממצרים העלנו ה' כלומר וכן נבטח בו יתב' יצילנו גם עתה והוא מאמרו ית' במצרים ולמען תספר באזני בנך ובן בנך כו' ואם אין משם ראיה לינצל כמאז מה יסכון לנו הספור ההוא לבטוח בהצלה כאשר במצרים ושמא תאמר כי לעולם אימא לך כי מה שה' עמי הוא אגב הכלל ואינה קושיא מה שמצאתנו כל זאת כי הלא גם נפלאות מצרים היו אחר שויצעקו בני ישראל אל ה' וכן גם עתה מה שמצא אותנו היה עד כה שלא זעקו אל ה' אך עתה שויזעקו בני ישראל אל ה' מפני מדין גם לנו יעשה נפלאות להצילנו הנה גם זה אינו כי הלא ועתה שהוא אחר שזעקו נטשנו ה' וכו' והוא כי אחר הזעקה שלח ה' איש נביא שהוא פנחס כמ"ש ז"ל וחזר להוכיח' על שלא שמעו בקול ה' שהוא כי על כן גם ה' אין ראוי ישמע בקולם והוא לא שת לבו שהנביא לא גמר אומר לומר שגם ה' לא ישמע בקולם כי אם הניח הדבר בלי גיזרה שהוא כמאמרנו למעלה שלא היתה רק להכניע לבם בתוכחת להושיעם אחרי כן. אך עתה ויפן אליו ה' לדבר לנוכח עם גדעון אך הדברים היו יוצאים מפי המלאך כי היה המלאך כמעבר את דברי ה' אל גדעון והיו הדברים לך בכחך זה שהו' בכחך זה שהקטנ' את עצמך לומר שאינך כדאי שיהיה ה' עמך ועשית כל החלוקות האמורו' והושע' ואל תתמ' כי הלא שלחתיך וכביכול שלוחו של אדם כמותו ולא אמר אני משלחך כי אם לשון עבר לומר כי מאז נאמר לך ה' עמך גבור החיל