עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים צב

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 92 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

ונבא אל הענין והוא כי הנה כאשר זעקו אל ה' היא חשובה מאשר עד כה חנו אל אלהי נכר והיה אפשר תהיה מאהבה אמר כי לא היתה רק מיראה וזהו ויהי כי זעקו בני ישראל אל ה' היה על אודות מדין שהוא מחמת יראת מדין המצרים להם לא מאהבה באופן שהקילו אשמותם ליעשות שגגות על כן להתם השגגות הקלים מה עשה ית' שלח איש נביא יוכיחם תוכחת מגול' באמו' להם הדין הוא שלא ישמע בקול זעקתכם כאשר אתם לא שמעתם בקולו כי הלא כה אמר ה' כו' ולא שמעתם בקולי אחר כל הטובות שהיטבתי לכם והענין כי זכות הכניעם וקבלות תוכחת הרבי' יעזור להתם חטאת בצד מה ועל כן בשומע' תוכחתי ולא עשו והיו כנכנעים שומעי' תוכחתו ואינ' משיבי' מיד ויבא מלאך ה' כו' להראות אל גדעון להצילם ולהורות שלא מאסם ה' כי אם רצונו טוב עמהם דבר עמהם כאלו הו' ית' מדב' לנוכח אתם שלא אמ' שה' דבר שהעל' אתכם מארץ מצרים כו' ולא שמעתם בקולו כי אם העתיק הנביא דבריו ית' כאלו מדבר ה' לנוכח אתם באומרו כה אמר ה' העלתי אתכם והוציא אתכם ואתנה לכם כו' ולא שמעתם בקולי וכל זה על ששבו גם שהיה מיראה כמדובר ולענין הייתורים הוא כי הודיע להם חטאתם והוא כי גדלה אשמתם בלכתם אחרי אלהי נכר אחרי ראותם גודל שליטתו ית' בבני אדם אשר בארץ המה ובמזלות שבעולם הגלגלים ובמלאכים שבעולם המלאכים שיורה שהו' לבדו המושל בכל העולמות ואין זולתו וע"כ על העול' השפל אמר אנכי העליתי אתכם ממצרים שהוא מיד פרע' וחילו ועל עילם הגלגלים אמר ואוציא אתכם מבית עבדים שהוא בשום לב שהל"ל מהיות עבדים מאי מבית אלא היינו מאמרם ז"ל שמזל מצרים היה מחייב שעבד לא ירים ראש להיות חפשי לעולם נמצא שמצרים הוא כבית של עבדים שהוא מקום קבוע להם והוא ית' שידד המזל והוציא' וזה יתכן כיין באומרו מבית עבדים שהוא ששידדתי המזל והוצאתי אתכם מבית של עבדי' ועל עולם המלאכים אמר ואציל אתכם מיד מצרים והוא הנודע מרז"ל כי שרו של מצרים מצרים שמו כמאמרם ז"ל על פסוק והנה מצרים נוסע אחריהם ובפסיק וירא ישראל את מצרים מת והוא כמפורש אצלנו במקומו כי זה מאמרו ית' וארד להצילו מיד מצרים שהוא מיד השר ששמו מצרים ונתקיים על הים שהי' השר מחזיק בם בתובעו דין והיו כמסורי' בידו והושיעה ה' מידו וזהו ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים שהוא השר הרי ששידד הוא ית' את המצריים שבעה"ז ואת המזל שבעולם הגלגלים ואת השר שמעולם המלאכים וזולת זה ואגרש כו' ואח' כל הטובה הזאת ואומרה לכם אני ה' אלהיכם בייחוד עם היותי מושל בכל העולמו' דרך כלל ולא שמעת' בקולי ואיך אשמע בקולכם כמדובר בסמוך

(יא) ויבא מלאך ה' כו'. וירא אליו כו' ראוי לשים לב כי פסוק הראשון