מראות הצובאות על נביאים ראשונים ט

מהעם מה יושיענו זה והיו חפצים להמיתם ואמר שאיל לא יומת היום איש בישראל והאשימוהו רז"ל כי מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול ואדרבא עשה שלא כראוי כי כך צריך לשתהיה אימתו על העם ולהשמר מזה אמרו אשר ימרה כו' יומת רק בזה חזק ואמץ אל ירך לבבך לבלתי המיתו כי אם חזק ואמץ למען ייראוך

ב א וישלח יהושע וכו'. הנה על יהושע יפלא מה היה עם לבבו לשלוח אנשים מרגלים אחרי ראותו אשר קרה לכל ישראל עמו ית' על זאת כי הוא הראות קוטן אמנה חלילה וטוב טוב היה לבטוח בה' ולצאת חלוצים למלחמה לפני ה' מבלי פנות אל שלוח מרגלים

והנה על הקושי הלז על דבר יהושע אחשבה כי ה' דבר בקדשו התנצלות אלו במקראי קדש סיפור המאורע באומרו וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים כו' והיא בשום לב אל מאמרי הכתובים. א' למה זה הודיענו ששלחם מן השטים. ב' אומרו חרש לאמר כי הם שני הפכים בשני תיבות ומה זו שתיקה ומה זו אמירה. ג' כי כל לאמר הוא לאמר לאחרים מה שלא יצדק שם כלל. ד' אומרו ראי את הארץ ואת יריחו כי הלא בכלל הארץ היא יריחו ולא עוד אלא שהיה לו להפך השיטה את יריחו ואת הארץ. ה' כי המה לא עשו כן כי לא תרו את הארץ רק את יריחו לבדה. ו' אומרו ויאמר למלך יריחו לאמר כי לא יצדק בזה לאמר לאחרים. ז' באומרו וישלח מלך יריחו אל רחב וכו' כי מי הגיד למלך כי הלכו בית רחב כי לא נאמר רק באו הנה הלילה ואפשר הי' בבית אחר ולמה לא שלח כמסתפק רק כאילו הי' ברי לו כי שם היו. ח' הכפל שאחר אומרו הבאים אליך אמר אשר באו לביתיך ולמה הודיעם כי לחפור את כל הארץ באו אחרי כי גם אם לא הי' רק לחפור את יריחו לבדה היה קשה. ט' אומרו ותצפנו כי מהראוי יאמר ותצפנם כי זה הכריח לרז"ל לומר כי הא' היה פנחס והנה כמו זר נחשב בצד מה לפי דעתם אומרו אח"כ ותטמנם לשון רבים. י' אומרו כן באו אלו האנשים וכו' כי מלת כן מיותרת: אמנם הנה יהושע פחד ורגז מעון פעור שעדיין לא הטהרו ממנו כשליחות יהושע עצמו אל בני גד ובני ראובן באמור להם המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו וכו' והנה העון ההוא היה בשטים מקום אשר שם יהושע כי משם נסעו לכבוש את הארץ ועל כן מדאגה מדבר ולהסיר מורך מלב ראשי עם הארץ ולחזק את לבם ממורא עון השטים פן יהי' להם למוקש על כן רצה לנסות את אשר ישים ה' בפי האויבים כאשר עשה גדעון סימן מאשר יתן ה' בפי אויביו עד שמע פתרון חלום האומר אין זה כי אם חרב גדעון בן יואש וכאשר עשה יהונתן בן שאול אשר אמר לנערו אם כה יאמרו עלו אלינו וכו' כי רצה יהושע לשמוע מה בפיהם גם המה וזהו חרש לאמר כלו' כי הם ילכו לא לתור רק אין אומר ואין דברים רק חרש ושתיקה כדי לאמר שכנגדם לתומם כי