מראות הצובאות על נביאים ראשונים פד
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 84 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →אל אומר על ההרים שם ה' בלבד ועל סיני אימר ה' אלהי ישראל אך הוא כו שאר הרים שלא ירד ה' עליהם באש נוזלו ונמוגו מפני פחד ה' ומהדר גאונו בבאו לתת התורה ושמא תאמר הלא זה סיני כלומר בהוייתו שלא נשתנה ולא נמוג ולא נוזלו מים ממנו הלא מה שתראה כי זה סיני מורה באצבע בלי שינוי בעצמו הלא הוא מפני ה' אלהי ישראל ששם נעשה ית' אלהי ישראל ע"י קבלתם בו התורה על כן חיבבו הוא יתב' ונתן בו חוזק וכח לעמוד על עומדו ולא יתפעל כזולתו הנה כי גדולת מעלת התורה שכל העולם תלוי בה שע"י שיתעסקו בה העולם עומד ואם לאו מתבטל כלומר. ובכן היות זה הנצחו' בזכותה הוא הראוי לייחס כי בזה אנכי לה' כי אני הרביתי תורה בישראל ובא ופירש' ואמר' ראו עתה כי אני עשיתי הדבר הזה ועיניכם הרואות כי הלא בימי שמגר בן ענת שקדמני וכן בימי ועל שכתב רש"י ז"ל שגם היא שפטה את ישראל חדלו אורחות כי מישראל אין יוצא ואין בא בהם מפחד האויבים ואפילו הולכי נתיבות הצרים לא בטחו ללכת בנתיבות ביוש' מפחד אויב כי אם ילכו ארחות עקלקלות מקום אשר אין רגלי האויבים דורכות בהם ולא עוד אלא שחדלו פרזון בישראל שלא היו יושבים בערי הפרזות אשר אין להם חומה סביב חדלו פרזון בימי שמגר וכן בימי ועל חדלו. או יאמר בתחלה חדלו פרזון בישר' ולא בכל ישראל רק במקומות הקרובים אל מושב האויבים אך אחרי כן חדלו לגמרי כי גברה יד האויבים עד שקמתי דבורה ולא מזכות מעשי מצד עצמי כי אם שקמתי אם בישראל שהייתי להם כאם הילד כי אני כאלו ילדתם בחצי ימיה' כי הנה יבחר אלהים חדשים שחדשתים אני ובמה חדשתים וילדתים הלא הוא כי אז שקמתי אני יש להם שערים שהיה להם מלחמות שערים הם שערים המצויינים בהלכה שקבעתי להם בתי מדרשות הרבה מה שלא היה בתחלה ורבו ופרצו תלמידים הרבה ותורתם היא כלי זיינן ללכת אורחות וליישב פרזות והראיה במלחמה זו כי מגן אם יראה ורומח בארבעים אלף בישראל ונצחו והן אמת כי כאש' הצבתי שערים המצויינים בהלכה לבי היה לחוקקי ישראל הם התלמידים שהם יעסקו בהלכות בהם אך השאר המתנדבים בעם להיות מיושבי השערים ההם ברכו את ה' ולא תחזיקו לי הטובה בעצ' כי הוא יתברך נתן בלבכם להתנדב לעסוק בתורתו כי לבי לא אליכם היה כי אם לחוקקי ישראל וזו ממדת חסידותה כי לפי האמת הכנותיה סייעו לנדבת לבם וראו עתה איך התורה הוא שעמדה ולא חרב וחנית כי הלא איה להם סוס מוכן למלחמה כי אם רכבי אתונות צחורות יושבי על מדין הם סנהדרין ואשר לא היו שופטים ראשי סנהדרין הבלתי רוכבים כי אם רגלים שהם הולכי על דרך שהוא על דרך ממש ולא על רכב עיירים לפני יושבי על מדין בין לרוכבים בין להולכי על דרך אני אומרת שיחו בדברי תורה כי זה תעמוד לכם וכן עשו שדברו דברי התורה