מראות הצובאות על נביאים ראשונים סח
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 68 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →ותשבו בם לומר כי על כן חפצתי לתת אותה לאחרים תחלה למען תבא לכם מתנתי שלא ביגיעה שהם יגעו ואתם עמלם תירשו ולבל תאמרו הן אמת כי יצדק זה בבתים אך לא באוכלים כי הלא תזרעו התבואות לז"א כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אוכלים כלומר ואם לא יצדק בתבואות יצדק באלו
(יד) ועתה יראו כו'. ראוי לשום לב אל או' ועתה שיורה ועתה שהטיב לכם יראו אותי נמצא שהוא חלף הטובה וכן לא יעשה רק על גדולתו ית' וכי אין זולתו. ב' מה ענין שני תנאים אלו תמים ואמת מזולתם ג' או' והסירו כו' שיורה שאשר אמר עבדו את ה' ויראו אותו יצדק גם בלי הסיר אלהי הנכר. ועוד יקשה שיורה שעדין היו בהם עובדי ע"ג. ד' או' אח"כ פעם שנית ועבדו את ה' ומהראוי היה יתחיל ויאמר הסירו כו' ויראו את ה' ועבדו אותו בתמים ובאמת. ה' או' ואם רע בעיניכם לעבוד את ה' בחרו כו' האם בידם הוא עתה ואיה קבלת ושבועת הר סיני ובערבות מואב אשר ישנו ואשר איננו והברכה וקללה האמורות בהר גריזים והר עיבל מפי הכהנים לפני ארון הברית במעמד כל השבטים וא"כ איככה יוכלו עתה חלילה לעזוב את עבודת ה' וללכת לעבוד אלהים אחרים. ו' למה הזכיר להם שרי מינים אלו יותר מכל הבלי הגוים מ"ה. ז' או' ואנכי וביתי נעבד את ה' נראה שבא לתת טעם אל היותם יכולים לבחור להם כלו' שלא יחוש הוא ית' על הפרדם מאחריו אחר שהוא וביתו יעבדו את ה' והלא ברור מילל הוא ית' פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה כו' ואם על איש או אשה הוא חושש ומכביד עליו עבטיט מה יעשה על כל ישראל זולת יהושע וביתו. ח' כי הלא יהושע עצמו אמר להם בסמוך והיה כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב כו' כן יביא ה' עליכם את כל הדבר הרע כו' בעברכם את ברות ה' אלהיכם אשר צוה אתכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים כו' וחרה אף ה' בכם ואבדתם מהרה כו' וא"כ איפה איך יאמר עתה שיבחרו להם היום את מי יעבדו כאלו יש לאל ידם ולא יענשו וגם מה ענין ואני וביתי נעבוד את ה' היעלה על לב שהיה מייעץ אותם יעבדו את ה' כאו' ועתה יראו את ה' ועבדו אותו והוא וביתו לא יעשו כן. ט' או' חלילה לנו כו' נראה שעל שהפליא לעשות את כל הטובה הנזכר לא ועזבוהו ולא טוב הדבר שיורה שאלמלא רבוי הטובה הזאת היה אפשר יעזבו את ה' לעבוד אלהים אחרים. י' אומרו ויאמר יהושע לא תוכלו לעבוד את ה' כו' כי האם גרים היו שינסה אותם תחלה. יא או' כי אלהים קדושים הוא מה המה הטענות האלה ומי לא ידע בהם. יב כי הלא יותר ירע להם אם יעזבו את ה' לעבוד אלהי נכר. יג מה הוסיפו בתשובה השנית לא כי כו'. יד מה הוסיפו בשלישית שאמרו את ה' אלהינו נעבוד
אך אחשבה כי ישראל כלם צדיקים היו כי אם שהיו עדין ביד ישראל פסילי אלהי כסף ואלהי זהב מאשר עבדו תרח ואבותיו בעבר הנהר וכן מארץ