מראות הצובאות על נביאים ראשונים סד

כי השש מכות שנגף ע"י משה ואהרן נשלמו במכת החשך ואמר כי ואחר הוצאתי אתכם. ולבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל על פסיק רבבה כצמח השדה נתתיך כו' כי בדור שיצאו ממצרים היו הנשים יולדות בשדה כד"א תחת התפוח עוררתיך כו' והיתה הארץ נבקעת ונבלעים שם והב"ה מגדלם שם בדבש וחלב והוא ית' מתראה להם כמראה בחור צח ואדום וקרוב לזמן הגאולה נפתחה הארץ והיו יוצאים והולכים עדרים עדרים וכל אחד מכיר את אביו הה"ד ותבאי בעדי עדים אל תקרי בעדי עדים אלא בעדרי עדרים ואותם התינוקות הם אשר הכירו את הקב"ה על הים ואמרו זה אלי ואנוהו שראו במראה שנראה להם במחילות העפר והן הם אשר נכנסו לארץ עם יהושע שלא הגיע אחד מהם לעשרים שנה בצאתם ממצרים כי כולם היו ילדים והם עיקר הדור אשר נכנסו לארץ ונבא אל ענין הכתובים אמר ואשלח את משה ואהרן ואגוף על ידן את מצרים כאשר עשיתי בנגפי אותם בעצמי ולפי שאין אומרו כאשר עשיתי אלא לדמות המכות שע"י הב"ה לאשר ע"י משה ואהרן על כן אומרו ואחר הוצאתי אתכם אינו חוזר אלא למה שנגף אותם ע"י משה ואהרן שהוא אחר מכת החשך ואמר ואחר שואגוף את מצרים ע"י משה ואהרן הוצאתי אתכם שהוא מן המחילות עפר שהייתם בם כמו שכתבנו שהדור שלפניו הם הילדים שבאו בעדרי עדרים ואתם ידבר לנוכח ואחרי כן ואוציא את אבותיכם ממצרים אשר היו מעשרים שנה ומעלה שילדיהם טפלים להם וזהו שכשמדבר על עצמם אינו אומר ממצרים וכשאמר ואוציא את אבותיכם אומר ממצרים ותבאו הימה הנה ידוע כי ה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בראשה וא"כ הראוי יאמר ימה כמו לים אך הוא ע"ד אומרם ז"ל ישובו רשעים לשאולה שיתרון הה"א או הלמ"ד הוא להפליג עד אמבטי התחתונה שבשאול וע"ד זה יתכן באומרו פה הימה שבא ה"א בסוף תיבה וה"א בראשה לרמוז עד מעמקי ים כנודע מאשר סיפרו רז"ל ועל הדור שלפניו שהם הזכאים הילדים אשר גדלם ה' ואשר הכירוהו על הים אמר ותבאו הימה כו' בזכותכם כבאים ולא כמצטערים ויורדים באתם הימה ולא בזכות אבתיכם כנודע כי הם היו האומרים זה אלי ואנוהו ומה גם כי האבות המה המרו על ים בים סוף באופן שהביאם אל הפלגת הימה היתה בזכותכם אך מה שהוצרך הוא ית' כדי לקרב לבם לאביהם שבשמים לתת בלב המצריים לרדוף אחרי ישראל לא עליכם היה רק על אבתיכם וזהו וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב כו' ויצעקו כו' ואז בזכותכם הגנתי על הכל כי שמתי מאפל כו' והוא מאמר הכתוב ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את וכו' והוא כי אמר אלהים אם טרם יכנסו ישראל ליה קרבים מחנה מצרים ולוחמים ומכים בישראל אין כוונתו ית' בא אל הפועל על כן מה עשה שם הענן והחשך שהוא מאפל בין שני המחנות וכ"כ היה המאפל עד כי ויאר את הלילה שחשך טבעי של לילה היה נראה אור בערך