מראות הצובאות על נביאים ראשונים נח

כי לא במרד ולא במעל כי אם וישראל הוא ידע כי אמרו כאשר אל אלהים ה' הוא יודע כך יהי רצון שישראל הוא ידע שיושפע מאתו ית' רוח ממרום שיאמינו לדברינו ותשקע האמנה הזו בלב' ובזה יהיה ג"כ יחס טוב לשמות אלו והוא כי עיקר נשמות ישראל הם מג' בחינות אלו המתייחסות למדות אברהם יצחק ויעקב כי בזה הוא מסלול ודרך ישר להשתלשל מאת שלשת שרשי נפשותם אל החלקים שבכל שלומי אמוני ישראל למטה להאמין במה שהוא ידוע למדות ההם לפניו ית' וזהו אל אלהים ה' יודע ומזה וישראל הוא ידע שתושרש ידיעה בישראל יחד ידיעה זו ולא יסתפקו ולז"א הוא ידע ולא אמרו הם ידעו כי כאשר ג' בחינו' עליונות א' הן בלי פירוד כך כל ג' בחינות נשמות עם בני ישראל יחד יתאחדו בהאמין אותנו ואחרי כן שמו פניהם אל השמות הנז' ואמרו אם במרד כו' אל תושיענו היום הזה שכל ישראל התקוממו עלינו לצבא ואם הוא לפניך אל אלהים ה' שיש בנו מרד ע"ג או מעל קדשים בחוץ אל תושיענו היום הזה מידם כי תשקיע בלבם חשוב עלינו רעה ולא ישובו עד יכלו אותנו שהוא הפך שאלתנו שכאשר ה' הוא יודע כך ישראל הוא ידע

(לא) ויאמר פנחס בן כו'. ראוי לשים לב כי מי לא ידע שהיום ידעו שלא מעלו. ועוד כי היה ראוי כי יאמרו היום ידענו כי לא מעלתם אך או' כי בתוכנו ה' הוא מיותר כי ידוע שבמקום שאין חטא כי אם כונה טובה שם ה'. ועוד או' אז הצלתם מתי היה האז הזה שאז הצילו את ישראל מיד ה' ומתי היו ראויים לעונש בידי ית' שהצילום הם. אך הנה אמר כי היה אפשר לחשוב כי בזמן עשותם המזבח היה מעל בלבם לפני השם הרואה ללבב כי אם שעתה ע"י השליחות הזה בהיות קבוץ כל ישראל לעלות לצבא חזרו בהם ותקנו בטענה ההיא והסכימה דעתם להיות המזבח לעד כמאמרם עתה בהתנצלות אך אמר היו' ידענו כי בתוכנו כמונו כמוכ' ה' כי לא מעלת' בה' כלומ' במחשבה הנגלית לה' הרואה ללבב כי אם שבעשותכם המזבח היתה בכונה זו וזהו אז הצלתם כלומר מאז עשית' המזבח היתה כונתכם להציל את בני ישראל מיד ה' שהוא פן יאמרו בני ישראל לבניכם אין לכם חלק בה' באופן שהיו נענשים ומחייבים ראשם לש' על הדבר ואתם מאז הצלתם אותם מיד ה' בל יפקוד עליהם על או' לבניכם כך

(לג) וייטב הדבר כו'. הנה או' ולא אמרו לעלות יראה הפך האמור כי אם ישרו הדברים בעיניהם איך היה עליהם לעלות עליהם לצבא: אך יאמר בשום לב אל או' לשחת את הארץ למה ייחסו ההשחתה אל הארץ ולא אל יושביה: אמנם יהיה ע"ד מאמר הכתוב ואחרי אבשלום לא נטה ופי' ז"ל בקש לנטות אלא שלא נטה בפועל ע"ד זה יאמר וייטב הדבר בעיני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל על מנעם מבא בדמים טרם ישלחו