מראות הצובאות על נביאים ראשונים נז

יהושע שהו' ראש ומלך יוכיחנו לז"א הלא כל ההמון נכוי' פן ישרפו בגחלתכ' כי המעט כו' ויהי הנגף בעד' ה' והי' כי לולא עמד פנחס היתה כליה בכל ישראל ח"ו ושמא תאמרו הלא עדיין לא ראית' ולא שמעתם שעשינו עולה וזבח לא לה' ולא לזרים חלילה ולמה תתקוממו עלינו ולמורדים תחשבונו לז"א ואתם תשובו היום מאחרי ה' כו' לומר הן אמת כי לא מרדתם עדיין אך הרעות נעשות מעט מעט כי הנה כעת תשובו מאחרי ה' שהו' תתרפו ותמשכו ידיכ' מלרדוף אחרי ה' כעוזבים קום עשה ובשב ואל תעשה תעזבו עבודתו והיה אחרי כן תמשכו עד גדר מרד קו לקו והיום ההוא שמרד תמרודו לא יאחר ה' מלפקוד על כל ישראל כי אם כמיום ליום כי הנה אתם תמרדו היום בה' ומחר אל כל עדת ישראל יקצוף והוא כאו' יום א' תמרדו ומחרתו יקצף ה' עליכם כי אומרו היום אינו על היום הזה בדיוק כי אם כלשון בני אדם לומר יום א' יהיה דבר פלו' ומחמתו ביום שאחריו ימשך דבר אחר ממנו אומרים היום יהיה כך ומחר תמשך נפקותא מאשר יהיה היו' ואם מה שעשית' הוא כי טמאה ארץ אחוזתכם ועולה על רוחכם שע"י כן אין השגחתו ית' ממנו אליכם רק ע"י אמצעות השר השורר חוצה ועל כן תעשו מזבח לסרסור יבקש מאל אוכלכם א"כ איפה עברו לכם אל ארץ אחוזת ה' שהיא ארץ שיש לה אחוזה עם ה' מפאת אשר שכן שם משכן ה' היא שכינה והאחזו במשכן הנז' או בה' הנזכ' מתהיו מתאחזים שם מה שאין כך בארץ טמאה שאחיזתכם עם ה' נפרדת ולא תעשו הדרך הרע ההוא שהוא מרד בה' וזהו ובה' אל תמרודו ולא עוד כי אם שגם תחטיאו אותנו וזהו ואותנו אל תמרודו ולא אמר אל תמרידו לבל פתוח פה לשטן על עצמם שלא עשו עד פה דבר שלא כהוגן וזה גם שלא יהיה לע"ג כי אם לה' הלא הוא בבנותכם לכם מזבח מבלעדי ה' מזבח ה' אלהינו ואשר אמרנו כי אנו נתפס בעונכם אל תתמהו כי ק"ו הוא כי הלא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל העדה היה קצף והוא איש א' כו' ומה גם עתה שני שבטים וחצי שלא יגועו לבדם בעונם

(כא) ויענו כו', אל ה' אלהים כו' מדרש שוחר טוב אל אלהים ה' כו' מה ראו בני גד ובני ראובן להזכיר ג' שמות הללו ב' פעמים אל אלהים ה' שבהם ברא העולם שנ' אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ אל אלהים ה' שבהם ניתנה תורה לישראל כי אנכי ה' אלהיך אל קנא פוקד וכו' ואחשבה לפי דרכנו שאמרו הנה חשדתונו באחד מב' דברים או שהיה המזבח לע"ג או לקדשים בחוץ לשמים על כן אנו אומרים כי אל אלהים ה' כלומר שברא העולם ואחר שאנו מאמינים זה איך נעבוד את זולתו חלילה וכן אל אלהים ה' נתן לנו התורה ופוק' בא' מג' בחינו' אלו ואיך תחשדונו שנעבו' על התורה שניתנה לנו בשלשתן וכאשר בג' אלה נברא העולם כך יש להם באחדות אחת ידיעה ללבבות כי הוא יודע כונתנו. עוד יתכן במה שלא אמרו דעו ישראל