עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים נג

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 53 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

וילדיו נמצא שלפי הטבע גם בהיות כל ישראל יחד על חברון יהיה פחדם של אלו מוטלות על כל העם ועכ"ז שהיא ניתנה לכלם שהוא יגרשם שהיתה הדעת גוזרת שעתה תגדל מלחמתם של אלו ולא יוכל כלב עליהם אמר שאדרבה אז והאר' שקט' ממלחמה כי נפלה חתת אלהי' עליה' והנה ארז"ל שאברהם נקרא האדם הגדול בענקים ויראה דוחק בכתוב ואפשר שרז"ל לא יכחישו פשט הכתוב כאשר כתבנו אלא שהוקש' להם אומרו קרית ארבע לשון נקבה ולא ארבע' לשון זכר על כן גזרו דמדאפקי' בהאי לישנא שעל הזוגו' שהיו ד' במערה אד' וחוה אברהם ושרה יצחק ורבקה יעקב ולאה רמז והנה ידוע כי מי היה סיבה שיהיו שם ארבעה זוגות כי אם אברהם שקנה המערה לאחזת קבר לו ולשרה ליצחק ורבקה וליעקב ולאה על כן הראוי ונאות יקראו על שמו שהוא אברהם ושיעור הכתוב לפי רמז זה ושם חברון לפנים קרית ארבע שהוא על שם אברהם שסיבב הארב' זוגות שהוא הגדול בענקי' כלומר גדול כהם שזכותו מתשת כחם ועל כן והארץ שקטה ממלחמה או אפשר כי רז"ל הוקש' להם יתור מלת הוא ודרשו כדרכ' ברוב דרשותיהם דרך ג"ש אמר כאן הוא ונאמר להלן אברהם הוא אברהם וענין הכתוב לדעתם לומר אל תתמה כי אבירות כלב נגד ד' הענקים אשר בחברון ועל אשר היקל לו כבושם הנה ב' זכיות היו בעזרו א' זכות הד' זוגות וזהו ושם חברון לפנים קרית ארבע ועוד זכות שני והוא כי האדם הגדול הוא אברהם בענקים הוא נמצא אתם בעיר בחייו באלני ממר' ובמותו אשר זכותו עומדת לכבוש המקום כמ"ש ז"ל קום התהלך בארך כדי שתהא נוחה ליכבוש לבניך וע"י כן והארץ שקטה ממלחמה עם שהענקים עודם חיים

טו (יט) ותאמר תנה לי ברכה כו'. הנה אמרו רז"ל כי אמר' הנה אישי ת"ת והוא כארץ נגוב' ויבשה כי הוא עוסק בתורה ולא במשא ומתן וכיוצ' להרויח על כן ויתן לה נחלות להתפרנס מהפירו'. וראוי לשים לב מי הכריח לרז"ל לפרש פי' זה ולהוציא הלשון ארץ הנגב ממשמעותו אך הנה לזה נשים לב גם כן אל אומרם ז"ל ושם דביר לפנים קרית ספר שהוא על ג' מאות הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה אמר שאשר יכה את קרית ספר שהוא ההלכו' ההם שיחזיר' בפלפולו שיתן לו את בתו והנה על ההערה הזאת האחרונ' היה אפשר לומר כי הוקשה למו למה מודיע שדביר לפנים קרית ספר ועוד למה אמר אשר יכה את קרית ספר ולא אמר אשר יכה את דביר שהוא שם ההוה ולא שם אשר היה לפנים. על כן גזרו אומר כי היה על ההלכות כי גם דביר הוא לשון ספר כמ"ש ז"ל שיש ל' שקורין לספר דיבריט אך אין ספק שיותר מפורש הענין בשם קרית ספר מבלשון דביר על כן בבואו לספר ההשתדלות והנדר שנדר למכה אות' אחר שם קרית ספר לגלות הענין ויתיישב בזה ענין צורך הספור שאל"כ מה לו להודיע שנדר לתת את בתו למכה את העיר. ועוד מלת ולכדה שהי' מיותר'. אך הוא שע"י הכאת קושיות משנ' במשנ' או קושיו' בפסוקי' לדרו' דרשות להוציא ההלכו' ההם ועדיין היה אפשר לטעות ולדרו' דברי' שלא כהלכ' על כן אמ' ולכדה שהוא שילכוד את מה שהיא קרית ספר שהו' ההלכו' לאמיתן כאשר היו בימי משה ואין ספק כי אחר שישוב יחדשם יודיע ליהושע וליתר גדולי חכמי ישראל כי הן הן ההלכות אשר לימד משה כי כד מדכרו להו מדכרו ועוד יש הכרח לזה ממה