מראות הצובאות על נביאים ראשונים נא

חברון אשר ניתנה לי כי הנה אתה ידעת חת הדבר אשר דבר ה' אל משה חיש האלהים שהות שנקח חלק העשרה מרגלים כמ"ש ז"ל כי יאות לנו שהוא על אודותי ועל אודותיך והוא על אודות מענין יהודה ועל אודותיך מענין יוסף שהביא דבה אל אביהם שעל כן דבר טיב עלינו כי כבשנו את הכחות החצונים ההם ולא אמר אודותיו בלבד בל יראה שנוטל התפארו' לעצמו לבדו. ושיעור הכתוב אתה ידעת את הדבר אשר דבר ה' כלו' טובה עלינו שהיה על אודותי ועל אודותיך והטמין ברמז כי ידע כי מבין יהושע והוא הדבר אשר שב ודברו על עצמו באומרו זה פעמים ואנכי מלאתי אחרי ה' אלהי ואומר לך תהיה לנחלה כי מלאת אחרי ה' אלהי שהוא כי היה אפשר לי למלאת אחר רוח אחרת של חטאת יהודה באומרו הכר נא וכו' ולא מלאתי רק אחרי ה' אלהי ואחרי שרמז כי אליו יאתה המתנה טובה היחל לפרשה והתחיל להביא ראיה איך הוא רצונו ית' יותן לו מקום אשר גבורים וענקים שם והוא כי בן ארבעים שנה אנכי בשלוח משה כו' וכוונתו לגמור במה שמסיים ואומר כי אחר מ"ה שנה אשר היה בזמן שהלך ישראל במדבר שהיו שנות צער כד"א ויניעם במדבר כו' ועכ"ז שעתה הוא בן פ"ה שנה ככחו אז כחו עתה ואין זה בטבע כי אם השגחה מאתו ית' ואין ספק כי האלהים עשה על שהיה עתיד לתת לי מקום הענקים ההם על כן חזקני ואמצני ואשב אותו דבר כאשר עם לבבי ולא כאשר עם רוח האחר' וגם כיוון כי ב' יצריו הסכימו לטובה וז"א לבבי ולא אמר לבי ועוד טענה אחרת והוא כי אחי אשר עלו עמי המסיו וכו' כי על כן חלקם ראוי לי כמ"ש ז"ל על חיו מן האנשים וכו'. ועוד טעם אחר והוא על דברת שבועת משה כו' וישבע וכו'. ועוד טעם אחר והוא כי הנה על פסוק ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים כו'. ארז"ל ופרש"י כי כלל ב' דברים שנטלו שניהם חלק האנשים בחיים ובארץ ובזה יאמר הנה הדבר א' נתקיים כי ועתה הנה החיה ה' אותי בזמן שהלך יש' במדבר נעים ונדים ועודני חזק לכן ועתה קיים השני ותנה לי את ההר וכו' וז"א ועתה ואמר ה' אותי ולא אמר ה' אתי לבל יראה שהוא המורישם בעצם וה' עמו כמו שעושה את עצמו עיקר חלילה על כן אמר ה' אותי כי ה' עיקר אלא שמקרב אותי אליו. או יאמר דרך שני באומרו מלאתי אחרי ה' והוא בהזכיר מאמרנו בביאור התורה כי באומרו וישיבו אותם דבר ואת כל העדה כי ייחדו דבר למשה ולאהרן וזהו וישיבו אותם דבר ואח"כ ואל כל העדה דבר אחר ופירש מה שייחד למשה היה באנו אל הארץ אשר שלחתנו שהיא ארץ הנגב שהיא פסולת ארץ ישראל שכולה טרשים ואין צ"ל שאר מקומות שהם זבת חלב ודבש כי אם גם זבת חלב ודבש היא עם היותה פסולת וזה פריה כי משם היא ומה גם שאר הארץ והנה כל זה הוא טוב למראה עינים אך סובל גם פירוש אחר שהיה עם לבבם וכמ"ש ז"ל מה פירותיה משונים כך ענייניה משונים ואפילו במה שסיימו יאמרו אפס כי עז העם וכו' לא גזרו אומר שעל כן לא יוכלו לה כי אפשר להשלים ולסיים לומר ועכ"ז עלה נעלה וירשנו אותה או לגמור בהפך והם הניחו הגזרה היולית ועל כן מה עשה כלב בא אחריהם ומלא את דבריהם וזהו ויהס כלב את העם אל משה כלומר השתיק כלב את העם שלא יסיימו ברעה ויניחוהו לסיים והנה זה היה אפשר לו לעשות בדבר אשר ייחדו לומר אל משה וזהו ויהס כו' אל משה ועשה