מראות הצובאות על נביאים ראשונים מט

אבל עדיין כל זה איננו שוה כי אם נשתעבדו שתי אלו לא נשתעבדו הגלגל יומי החלק המניע את כלם ביום ובלילה ובחציו לא יבצר מהיות לילה עכ"פ שהו' את הגלגל חמה י"ב שעו' מתחת לארץ בהכרח אך זה עשה הוא ית' בעבור יהושע שויעמוד השמש בחצי השמים ולא מיהר את השמש הנז' לבא מי הוא שלא מיהר אותו אשר היא כיום תמי' הוא גלגל היומי שהוא כיום תמים שמהלכו כ"ד שעות כי לא אץ את השמש לבא בשש שעות מחצי השמים עד הלילה אותו שהוא כיום תמים הוא גלגל יומי שדרכו למה' את השמש לבא יום יו' עם היות שמהלך השמש בגלגלו בשס"ה ימי' כנודע והנה ארז"ל כי ג' עמד' לה' חמה משה ויהושע ונקדימון בן גוריון והן אמת כי של משה לא פירש באיזו מלחמה היתה אם בשל עמלק או זולתו ובאיזה זמן שהיה מה' יצא הדבר מעצמו כי לא נמצא ששאל או גזר משה על המאורות אך של יהושע היה ע"י דבור שדבר לה' יקים דברו אשר יגזור על השמש או הירח כמו שכתבנו על אומרו אז ידבר יהושע כי לא התפלל רק דבו' בלבד ואח"כ גזר ואמר שמש בגבעון כו' אך נקדימון בן גוריון היה ע"י תפלה ובקשת רחמים והנה אין ספק כי יותר חייב על זה יהושע אליו יתב' ממשה ונקדימון כי של משה הוא ית' עשה ולא לעשות רצון משה רק לפי צורך השעה ונקדימון היה ע"י תפלה אך יהושע היה ע"י דבור בעלמא שדבר לה' וז"א ולא היה כיום ההוא לפניו במש' ואחריו בימי נקדימון בן גורין והוא כי לא כנקדימון שהוצרך להתפלל כי אם לשמוע ה' בקול איש שהיה דבור בלבד כמדובר וגם יותר משל משה כי אז היה לפי צורך השעה אשר גזר' חכמתו ית' מה שאין כן ביהושע פה כי הלא ה' נלחם לישראל והוא ית' היה יכול להומ' ולאבדם רגע א' מבלי עכב שמש וירח עד יקום גוי אויביו ע"י עצמם באופן כי לא היה רק כדי לשמוע בקול יהושע כי עשות רצונו חפץ וזהו כי ה' נלחם לישראל

יא (כ) כי מאת ה' היתה כו'. הנה הר"אי למד מזה כי פסוק כי תקרב אל עיר כו' וקראת אליה לשלום גם על מלחמת חובה ידבר ואין ראיה מזה כי אין הענין לומר כי מה' יצא לחזק את לבם שאם לא כן היה מן הדין לקרא להם לשלום ולקבלם כי אין זה ענין הכתוב. ולבא אל הכונה נשית לב אל אומרו לקראת המלחמה את ישראל כי הראוי היה לקצר ולו' להלחם עם ישראל. ועוד אומרו לבלתי היות להם תחנה שהוא מיותר כי מובן הוא מפסוק הקודם ועוד שאחר אומרו למען החרימם למה חוזר ואומר כי למען השמידם. אך הענין הוא שאמר לא היתה עיר אשר השלימה בלתי החוי יושבי גבעון שהוא שבאו בערמה והכנעה שנמשך מזה שחננו אותם לא שיקבלו אותם בסבר פנים יפות ביודעם כי משבעה עממין הם כי מאת ה' היתה לחזק את לבם שנתן בלבם שבאים לקראת המלחמה את ישראל ולא את ה' שישכלו כי לקראת מלחמת ה' הלוחם לישראל הם באו וזה עשה הוא יתברך למען החרימם ולא שאם היו משלימים