מראות הצובאות על נביאים ראשונים מה
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 45 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →דבר והיה מקרבם לגמרי על כן הניחו את איש יש' ונשתעבדו לו ואמרו עבדיך אנחנו אז השיב להם מי אתם כלומר לא כדברי איש יש' שחששו על היושב ולא עליכם שבאת' כי אם מי אתם כי אתם גם אתם לא תקובלו אם מקרבנו את' וגם אשר אמרתם מארץ רחוק' באנו ועתה כרתו לנו ברית אין לו שחר כי אם מארץ רחוקה אתם ואין לי עסק עמכם מה לכם לכרות עמי ברית מאין ולאין וזהו ומאין תבואו כלומר שיהיה לי עסק עמכם או יתכן כי תחלה דברו אל יהושע ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו וכו' כלומר ונעבד אתכם ובראותם כי יהושע שתק ואיש ישראל ענו חשבו אליו יהושע שתק מכעס שנעשינו עבדים לו ולאיש ישראל ולא ליהושע לבדו על כן אומרו אל יהושע עבדיך אנחנו אז השיב ואמר מי אתם כלומר שחפצתם יותר להיות עבדים לי מלהיות בני חורין ועוד שאי אפשר כי מאין תבואו כלומר הלא מהארץ הזאת שלא נוכל לחיות כל נשמה אז אמרו הלא נלכדנו באמור שבאנו לשמו של יהושע להיות לו עבדים כי למה נחפוץ בעבדות יהושע מבחפשיו' ע"כ אז השיבו ואמרו הנה הדין עמך אם עליך מצד עצמך היינו באים אך לא באנו כי אם לשם ה' ובאנו אליך למה שהו' אלהיך ועל כן אין לומר מה לנו ולכם כי הלא לבקש את ה' באו ואם ירחק המקום אשר שם עמו וארצו כי הלא שמענו את שמעו כו' ושמא תאמרו א"כ למה מתחל' לא הזכרתם את ה' כי אם מארץ רחוק' באנו עבדי' אנחנו בלבד הנה אין אשמת דבר זה עלינו כי אם על זקנינו ויושבי ארצנו כי עם היות ששמענו שמע ה' לא השכילו לשים בפינו רק עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית וזהו ויאמרו אלינו זקנינו כו' לאמר כי הם צוו לומר לכם מאמרנו זה והוא קחו לכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכ' אנחנו ועתה כרתו לנו ברית כלומר ועל כן לא הזכרנו את ה' כי על שמעו באנו כי עלה על רוחם כי טוב אמור לכם כך שתרחמו לקבלנו בשעבד עצמנו כך אך האמת הוא כי לשמע ה' היה הענין ועל אשר אמרת מאין תבאו הנה הראייה כי מארץ רחוקה באנו כי הנה זה לחמנו הם הצטיידנו כלומר אין אנו אומרים חם הוציאנו אותו משם כי אם הצטיידנו והוא כי עשינו אותו צידה שהוא לחם מתקיים שהם כענין אפויים יותר משאר לחם שדרך להוליכו לדרך ועכ"ז יבש היה נקודי' והנה כתבנו למעלה כי רק הלחם היה כך אך כל שאר הציד' היתה טובה למאכל ולא היתה בה הוראת בואם מרחוק באופן שמה שהיה נראה מלחם צידם היה בהפך בצידה עצמה וא"כ מה שטעו בראות הלחם היה להם להבין משא' הצידה כי לא היתה יבשה והיה להם לחוש ולשאול מאת ה' ושמא תאמר כי לא ראו שאר הצידה ועל כן לא הבינו כי בלחם היתה הערמה לז"א ויקחו האנשים מצידם כלומר שהיתה טובה אשר לא כלחם ועכ"ז ואת פי ה' לא שאלו: