מראות הצובאות על נביאים ראשונים תכד

דבריו. וגם כאשר נאמר מה דבר השליח למה לא נאמר מה דבר המלך

אמנם הנה יראה כי שב אל ה' היה מחמת הצרה כי על כן ראו השק על בשרו מבית ומרוב הדאגה אמר כה יעשה לי אלהים כלומר כאשר לאשה הזאת שאכלה את בנה וכה יוסיף אם יעמוד ראש כו' ונצטרף לזה כי הוא מקרוב צוה אליו להאכיל את גדוד ארם כירה גדולה ועתה ישראל מתים ברעב על ידי מה שאותם שהאכילו צרים על העיר כלומר והלא טוב היה להכותם מאז והכירה גדולה ההיא יאכלו בני ישראל על כן הטיל כעסו על הנביא שהוא עתה ועתה אינו מבקש תיקון על ישראל עמו שאוכלים את בניהם וישלח מלאך על הדבר הנביא שלא נעלם ממנו שלח איש מלפניו ומיד וישלח איש מלפניו שיראה ויבא ויגיד את אשר אומר הוא אל הזקנים כי כן הוא ויאמר להם הראיתם כי שלח כו' להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אותו בדלת עודנו אומר כן סיים ואמר הלוא קול רגלי אדוניו אחריו כלומר וכן אל תלחצהו כי אין זה כי אם שנתחרט על אשר אמר ובא לבטל שליחותו ולהתנצל על מאמרו וכן היה כי עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר אדוניו שאחריו הנה ידעתי כי זאת הרעה מאת ה' ואין ע' הנביא אשם אך מה אוחיל לה' עוד מאשר עשיתי כי ראו בפרסום השק על בשרו מבית שב ומחלה פני אל ומה אוחיל עוד כלומר ולכן מצערי דברתי ואין אדם נתפס על צערו מיד ריחם ה' ויאמר אלישע אל המלך לפני הכל שמעו דבר ה' כה אמר ה' כעת מחר סאה סלת וכו' ובהיות שהמלך דבר טוב והשפיל גאותו לבא לרגלי איש האלהים ודאי שהאמין במאמרו ולא היה מפקפק כי אם השליש ולקח את שלו מתחת ידו וכן נראה כי לכבוד הנביא ולהתנצל בא המלך אליו ולא לרעה ממה שאומר אחר כך על השליש וירמסו אותו העם בשער וימות כאשר דבר איש האלהים ברדת המלך אליו והוא כי למה נאמר אשר דבר זה פעמים אשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו אך הוא לתת טעם למה הענישו מות על אשר דבר השליש לזה אמר כי ראה שהמלך ירד עד רגלי הנביא והאמין בו והוא העיז פניו והכחיש נבואתו וימות כאשר דבר איש האלהים ולמה היה הכעס כל כך לזה אמר אשר דבר השליש הנזכר ברדת אל הנביא שבא לרגליו והוא העיז פניו לכן יגדל ענשו

ז (ג) וארבעה אנשים כו'. הנה ישיבתם פה נאמרה זה פעמים. ועוד מי לא ידע שאם יחיום יחיו ואם ימיתום יומתו אך הם אמרו הנה הדעת היתה נוטה כי אחר שבעיר ימות ובמחנה ארם יהרגו מיד. וגם אם יחיום לא יחיו הרבה כי אם עד ישאלו מהם את מבוא העיר ואיך תלכד ואחר ימיתום לכן טוב טוב הוא שב ואל תעשה וישבו במקומם לזה אמר כי אמרו הנה אלו בישיבה פה היו מאריכים בחיים החרשנו אך מה אנחנו יושבים פה עד מתנו כלומר מה הוא הזמן שנהיה פה עד מותנו כלומר כי מעט הוא כי אם אמרנו נבא העיר והרעב בעיר הנה ומתנו שם בכלל העיר