עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים תיט

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 419 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

מה היא צריכה בייחוד שאינו כעת בכללות ישראל וזהו מה לעשות לה כלומר בייחוד שאינו צורך לכל שלא תאמר בתוך עמי כו' אז אמר אבל בן אין לה כו' לומר אין שאלתה כאשר חשבת שהיא חיים שהוא שאלת הכללות אבל הוא כי בן אין לה כו' אז ויאמר קרא לה כו' כי אחר חסידותה זה שאמרה בתוך עמי שהקטינה את עצמה רוצה אני לדבר עמה ולא על ידך כאשר בתחלה אז הקטינה עצמה יותר ותעמד בפתח ולא נכנסה לפניו כבתחל' כי הוכלמ' ליכנס לפניו פעם אחר פעם וידבר לנוכח אתה ויאמר כעת חיה כו' ותאמר אל אדני כו' לכאורה יאמר ראה מה אתה אומר כי גם שאל היה אדוני איש האלהים כי אם איש מהמון ישראל ראוי הוא שאל תכזב כי בני ישראל לא ידברו כזב כלו' ראה ועשה שיאמנו דבריך

או יאמר במ"ש ז"ל שאמרה חדל להיות לי ארח כנשים כו' וזה יאמר יתכן תאמר הלא נערך לא חשש היה עיכוב כי אם על שאישי זקן כי לא ידע כי פסק אורח כנשים ממני ע"כ אני אומר אל אדוני כלומר גם שלא היה אדוני כלומר זקן שהוא סיבת אדוני לעכב איש האלהים יראה אני אל תכזב בסבת שפחתך כי אתה חשבת כי דרך נשים לי והבטחתני בנס בלתי כפול ואלו ידעת כי חדל ממני לא היית אומר כי ב' נסים יחד אין לי זכות לקבל וא"כ ימצא שע"כ לא יהיה הדבר להחזירני לנערותי וגם ללדת בן ותשאר בדאי כי לא יהי' הדבר בסבתי ויחשיבוך לכוזב בשביל שפחתך כי חדל ממנה אורח כנשים ואתה לא ידעת זה כשנדרת ולא חש לזה כי נקל בעיני ה' להחזירה לנערותה שתהי' ראויה להריון ושיהיה בן ועל ב' הדברים הוא אומר ותהר האשה ותלד בן וכו' ובזה יתיישב מז"ל באמרם על ויגש גחזי להדפה להוד יפיה כי למה לא בערה בו אש יפיה כל הימים אשר היה בביתה והיה קורא לה לבא אל העליה כי אם שם בהר לפני קהל עדת ישראל לעיני כל קהל העם אך הוא כי עתה מעת בישרה הנביא חזרה לנערותה ותגלה הוד יפיה כאשר בתחלה. או יאמר אל תכזב כי בהזכיר מאז"ל שהתפלל ריב"ל שיראה לו אליהו ושילך עמו ממקום למקום עוסקים בתורה ולינה אחת לנו בית איש עני ויעש להם אכסניא גדול' מעניותו בשמחה רבה וישכימו בבוקר לדרכם וירא אליהו בחצרו עגלת בקר מהאיש העני ויהרגנה וילכו בלילה השנית לנו בית איש עשיר ויאכילם בעין רעה וישכימו בבקר כפעם בפעם וירא והנה חצרו של בעל הבית רחב ידים בנה לו שם בירה גדולה אמר לו ריב"ל בלכת' בדרך אין דעתי סובלת זה למטיב לנו הרגת פרתו ולצר עין בנית לו בירה א"ל הלא אמרתי כי לא תוכל ללכת עמי ולהתמי' עמי דע כי הראשון היה עתיד למות מהרה עשיתי לו ככרת נעשו בפרתו והשני היה עתיד לחפור בחצרו ולמצא מטמון ועתה ע"י בירה זו לא יחפור תחתיה והבירה היא מעשה נס בעלמא לא תתקיים לו הרבה ע"כ וע"ד זה יתכן חששה זאת האשה כי אמרה הלא אדוני זקן ואני חדל ממני ארח כנשים כמדובר מרז"ל וגם כל בן הניתן בזכות אשה אינו מתקיים כי על