מראות הצובאות על נביאים ראשונים תיח

לשכב עמה כי אם במקום אחר אז ראתה כי זה הוא טלטלה גבר ע"כ ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא כלומר כי בלחם אשר הוא אוכל ראיתי אור פניו ויסף אל השמועה והוא עובר עלינו שהוא דרך העברה בלבד לאכול ולא ללון ואלו היה קצת פעמים במקרה החרשתי אך הוא תמיד לכן נא נעשה עלית קיר קטנה כו' והיה בבואו אלינו יסור שמה כי לא תהיה העברה כאשר עד כה כי אם ביאה ללון כי גם בלילה ישכב בה וגם לא יצטרך לבא הביתה אלינו מקום אנשים ונשים כי אם יסור שמה מעצמו ויהיה ענין עלית קיר כדרך שרים לעשות עליה שאין לה גג כ"א כמין אהל משופע מדפין מתוקנין טובים בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים כי מטר לא ניתך בתוכה כי ישפע וירד סביב וע"כ עלית קיר תקרא כמז"ל בגמרא סוכה שעשאה כמין צריף או כמין אהל פסולה מפני שאין לה גג שכולה קיר אחד וע"כ לזאת תקרא עליית קיר ואמר ונשים לו שם מטה כו' הוא מה שכתבנו כי עיקר מה שרצת' לחדש לו עתה היה המטה במה ישכב ע"כ הקדימ' עם היות מציאותה מאוחר לכל שאר הדברים הנאמרים באמת וע"ד האמת הם ד' תקוני שכינתא כי הבינה כי נהור' שכינתא עמיה שרי עוד כיוונה כי הפרישה העליה ההוא לכבוד כמו הסוכה של מצוה שאין מכניסין בה אלא דברים נאים מצעות נאות וכסא ומנורה ומטה לישן בה וכלים בלתי נאים חוץ לסוכה וע"ד זה אמרה ונשים לו שם מטה ושולחן וכסא ומנורה כלומר אך לא שאר כלים של תשמיש וכל שאר שאינו של כבוד ויהי היום ויבא שמה כו' וישכב שמה כי מלבד הלחם הנהוג גם וישכב שמה שהיא הנאה שנית כי עד כה לא היה נהנה רק מהאכילה לבד ועתה גם וישב כי זאת היתה כונתה בעלית קיר כמדובר וע"כ ביום שבאה אל הפועל הנאה זו השנית ומה גם לחכמי האמת שראש היה רצה להיטיב לה ולראות אם ראויה לעשות לה נס אמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ותעמד לפניו והוא כי הנה כתבנו מרז"ל שכל אשה שהיתה רואה אותו היתה מתה רצה לנסות בזו אם גדולה באיכות קדושה היא מהשאר וירא כי עצר' כח להיות נצבת לפניו אז הכיר כי רוח אחרת עמה יתירה משאר נשים ראויה ליעשות לה נס אז ויאמר אמר נא אליה כו' על ידי שליח כי אינו דרך ארץ לייחד דבור עם אשה והיו הדברים הנה חרדת כו' לומר הן אמת ידעתי כי לא ע"מ לקבל הטבה הטבת חסדך כי אם מה שחרדת אלינו היה ולא אליך להנאתך שנטיב לך ועכ"ז אמרי מה לעשות היש לך לדבר אל המלך הוא מלכו של עולם כמאמר חכמי האמת או אל שר הצבא שלמעלה להליץ בעדך ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת ובזכות הכלל ייטב לי בכללם מה שאין כן אם תזכרני לבדי כי יבוקר פנקסי או אמר אל הנער ומה לעשות לה כו' לומר הנה בר"ה השאלה המיוחדת היא חיים וזה חשבתי לשאול אליה ביום זה שאמרו חכמי האמת שהיה ר"ה ואמר' בתוך עמי שיזכרם ה' לחיים אנכי יושבת ואחי' בכללם אבל