מראות הצובאות על נביאים ראשונים תיז

מחייתם שיהו לוקחים ומוכרים ונזונים וזה אמר תחיי שהוא כדי חייהם והנה רז"ל אמרו מאומרו תחיי שהוא עד תחיית המתים ועדיין קשה אם לכך נאמר לשון חיות היה לו לומר תחיו כי גם בניה יזכו לתחיית המתים ובמה שכתבנו מתיישב לשון חיות ומה שלא נאמר תחיו אפשר שרמז כי כל הברכה הזאת אינה רק כל ימי חייה בלבד כי צדקת היתה וכמו שכתבו רז"ל על סמיכות הקודש כי מאשר היה קצף גדול על ישראל לא נתקיימו כי אם בזכותה כי דרשינן סמוכים ויהי קצף כו' ואשה אחת מנשי בני הנביאים כו'

(ח) ויהי היום ויעבר אלישע כו'. ראוי לשים לב האם להיותה גדולה וחשובה תחזק באיש לאכל לחם הלא טוב טוב היה לאישה להחזיק בו ולא לה. ועוד למה מאז והלאה יסור שמה לאכול והלא יותר דרך ארץ היה לבלתי התמיד מאליו ועוד אומרו הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא והנה רז"ל בקשו טעמים אשר אינן בפשט הכתובים ועוד אומרו נעשה נא עליית קיר האם לא היה לה אלא קיר אחד. ועוד מה ענין ארבעה דברים אלו מטה ושולחן וכסא ומנורה ועוד אומר וישכב שמה למה לא הזכיר שאכל בה לחם וגם למה טרם ישכב לא אמר לה הנה חרדת אלינו כו' שאמר לה אחרי כן. ועוד אומרו ותעמוד לפניו שהוא מיותר. ועוד כיון שהיא לפניו למה דבר ע"י גחזי ולא דבר אליה. ועוד אומרו הנה חרדת כו' מה לעשו' לך שיורה שעל מנת לקבל עשתה. ועוד מה השיבה באומר' בתוך עמי אנכי יושבת. ועוד אומרו בפעם השנית ותעמוד בפתח ובראשונה ותעמוד לפניו. ועוד אומרו אל אדוני איש האלהים כי אומרו אל אדוני מיותר ובלתי מובן. ועוד אומרו אל תכזב איך ערבה אל לבה לדבר כה אל איש אלהים קדוש ועליו יפלא שלא הקפיד

אמנם הנה יראה מרז"ל כי זקנה היתה וחדל מהיות לה אורח כנשים ולפי זה אפשר לכאורה לומר כי זה כיון באומר ושם אשה גדולה שהיא גדולה בימים וע"כ לא בושה מלהחזיק בו לאכול לחם כאשר אם היתה בחורה אך לפי דרך המפרשים שהיתה גדולה בחשיבות מפורסמת בחסידות וכמ"ש ז"ל כי כל שאר נשים היו יראות כי נבהלו מבהיקות אור פניו וע"כ שם אשה גדולה כו' כי לחסידותה בטחה יתאכסן אצלה ובזה יאמר ותחזק בו ולא יעלה על לב שפירושו לשון אחיז' כמו והחזיקה בו כי אם לשון חזקה כמשמעו והוא שע"י שלוחיה רבים ונכבדים לפי כבודו לא אחת ולא שתים פעמים האכילתו לחם בביתה כי אם עד היות לה חזקה בו למצוה זו שהוא ג' פעמים כי בתלתא הויא חזקה וזהו ותחזק בו לאכל לחם ומאז והלאה לא היה לה להזמינו בכל פעם שהיה בא לעיר כי כבר הוחזק ואין לשנות אכסניא כי אם ויהי מדי עברו יסור שמה אך לא היה כי אם לאכול לחם כי תאכילנו חולין בטהרה אך לא היתה שמה כי היתה שם היא עם בעלה ולא יאות לשבת שם בל יתקיים בו נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה וזהו מדי עברו יסור שמה לאכל לחם כלומר אך לא