מראות הצובאות על נביאים ראשונים תטז
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 416 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →מלך ואמר לו לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך והשיב לו ואמר איני עיקר בדבר הזה עם היות שמלך מואב פשט בי ושני מלכים אלו באו לעזרני כי הנה איני חושש על הנוגע אלי כ"א על שלשתנו יחד כי קרא ה' לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב וכלומר אם אינך עוש' בגיני עשה בשביל שלשתנו שבכללינו יהושפט וגם אל תחוש אל היותו בא אחרי ובלי טכסיסי מלכות לומר שאיני מחשיבו כי הנה כמוני כמוך ובתואר מלך הוא אצלי לומר שלשת המלכי' כי גם הוא מלך חשוב כמוני אז אמר לולא פני יהושפט אני נושא כו' לומר גם זה בכלל חסרונך שהחשבת את מלך אדום כמוהו לומר שלשת המלכים ומה לי אם מלך אדום יפול ביד מואב אך אין הענין כי אם אתה ויהושפט ועל שניכם אני אומר כי לולא פני יהושפט אפילו מביט בך לא הייתי נמצא כי משלשת המלכים אין עוד כי אם אחד ועל ההתפעלות וכעס הוצרך מנגן לחול עליו נבואה וירא מלך מואב כי חזק כו' בא לנסות דרך טבע להבקיע אל אדום הקל משלשתם ולא יכול תפס דרך השגחיי כמ"ש ז"ל שאמרו לו כי על שאברהם עקד בנו יחידו הוה הוא יתברך מחזיק את בניו אז ויקח את בנו הבכור גם הוא ויעלהו עולה לה' ויהי קצף על ישראל שלא היו עושים כמו שנאמר לידבק בה'
ד (א) ואשה אחת כו'. הנה אישה היה עובדיה הנביא והוא הי' מכלכל מאה נביאי ה' חמשים חמשים במערה כאשר אמר הוא לאליהו והיה מלוה ברבית מיהורם בן אחאב והיתה צעקתה כי גם שהלוה ברבית נענש ועושים לו שלא כהוגן הנה ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה' ואשר עשה אדרב' לזכות יחשב לו לפרנס מאה נביאי ה' שלא ימותו והנושה הידוע בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים עם היות שאין לו לא עלי ולא על ילדי חיוב לפרוע ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך כי לא ישמע ממני הגידי כו' ושאלי לך כלים כו' ובהמלאות הכלים שאת מריקה בו מן האסוך לבא להריק בכלי אחר לא תזקוף פי האסוך למעלה לבלתי יריק על הארץ עד לכתך להריק בכלי אחר פן יפסק הקילוח המושך ממנו ולא ישוב לקלח עוד כי אם את המלא שתחת האסוך תסיעי להביא אחר תחתיו אך את האסוך לא תסיעי כי אם תניחהו מריק כאשר הוא עד שומך אחר תחתיו וזהו והמלא תסיעי וכן עשו הם מגישים אליה הכלים זה אחר זה והיא מוצקת כי לא היתה זוקפת פי האסוך למעל' לבל יצוק על הארץ מהמלאות האחד עד יגישו השני תחתיו כי אם תמיד היה מוצקת בלי הפסיק חוט הברכה כי לא ישוב לקלח בהמשך ועל כל זה כאשר לא היה עוד כלי עמד ופסק השמן מלקלח ותבא ותגד לאיש האלהים כלומר כי במה שהיה עד כה בטבע לא היה די שלם נשיה כי רב היה כי לכלכל מאה נביאים בימי רעב ממון רב היה מה שלוה מיהורם אז אמר לה לכי מכרי את השמן ויבורך שתוציא מן הכלים שמלאת עד שתשלמי את נשייכי כי יתברך בהם ואת ובניך תחיי בנותר כי לא יכלה כל עוד שהם מוציאים אך לא להעשיר כי אם כדי