מראות הצובאות על נביאים ראשונים תיא

מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה אשר ראה שם יעקב כנודע כי כל דבר קדוש גם בהסתלקו ממקומו מציאותו איננו חסר משם כמפורש ליודעי חן על כן חשב כי הסולם ההוא שמציאותו לא חסר חשב ישיבנו הוא ית' שם בעצם להעלות משם את אליהו השמימה ועל מחשבה זו אמר אל אלישע בגלגל שב נא פה כי ה' שלחני עד בית אל שהוא עד שם בלבד כי שם חשב תהיה עלייתו השמימה בסולם שלעומת שער השמים וכיון לומר טוב לך כי פה תשב כי לא תוכל ללכת אתי כי אני כמעט רוחני וטרם תלך אתה אלפים אמה אהיה אני שם וכמאמר עובדיה למעלה אליו והיה אני אלך אתך ורוח ה' ישאך על אשר לא אדע כו' וכמו שכתבנו למעלה מאשר נזדכך ע"י עוגת רצפים שעל ידה חיה מ' יום ומ' לילה לחם לא אכל ומים לא שתה עד בא אל המערה ושם נזדכך יותר וגם שם לא אכל וגם עד שובו אל ארץ נושבת וכל זה עודנו על הארץ באופן שלכתו מהלך כמה ימים ביום א' מגלגל לבית אל ומשם ליריחו ומשם לירדן ועברו מהעבר מזה בודאי כי לא בדרך אנשים היה הולך כי אם כמלאך וק"ו הוא אם מאז הלך לרגל את הארץ נאמר ותצפנו על כלב כי פנחס היה כמלאך רואה ואינו נראה ומה גם עתה ויאמר אלישע חי ה' וחי נפשך אם אעזבך ובהיותו בחברתו גם רגלי אלישע קלו וירדו בית אל בשעה אחת וזהו וירדו כלומר כאחת כי מן הרוח שנתוסף באליהו נתרבה באלישע שהיה בעת הסילוק ונעשה אלישע זך כרוחני בהיותו עמו וז"א חי נפשך אם אעזבך שע"י היותו דבק בך מרוח קדשך ידבק בי רוחניו' וקלות וזה ק"ו מערב רב שעל כנפי מלאכי השרת הלכו מרעמסס סוכות' לשעה קלה מהלך כמה ימים שנאמר וגם ערב רב עלה אתם וטפם ובהמתם כי להיותם אתם קלו גם הם ונמצאו בסוכות גס הם בשעה קלה אז ויבאו בני הנביאים כו' והנה ראיתי מי שחשב שעל שנעדרה נבואה מהם החליטו הגזר' ואמרו כי אין זה כי אם שהיום אליהו נלקח הן העולם ועל כן חסרנו כל אך הם דברים בטלים כי אלו אמר שאחר סילוקו נתמעט היה סברא אך מקודם אדרבה כל כמה שהוא קרוב לסלוקו השפע מתרבה כמו שאמרנו למעלה וכן ארז"ל שמה שידעו כי היום היה נלקח הוא מרוב שפע נבואת אליהו ומי יבא אחרי המלכים מאן מלכי רבנן לומר הפך דבריה'. אך אשר חשבתי למשפט כי נהפוך הוא כי מאשר ראו שנתרבה להם שפע נבואיי גזרו אומר כי היום נלקח אליהו ועל כן נתרבה אורו ועל פי עלייתו עלו גם המושפעים באמצעותו להיות חזון נפרץ ועל כן אמרו לאלישע הידעת כי היום כו' לו' הנה אנחנו כי מעט אשר אתנו מתחלה הוכר עתה התוספות והיתרון בעצ' אך עתה שגדו' חלקך כמע' לא תרגי' ההפרש ביתרון. או אפשר שכל כך הוא היתרון שהוא נרגש גם לך וזהו הידעת כי היום ה' לוקח ועוד שנית אנו אומרים שהוא אדוניך מעל ראשך כלו' שבסילוקו אין לך אדון ואין