מראות הצובאות על נביאים ראשונים תי
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 410 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →על זכותו כרוכב על הרכב נמצאו ישראל נמשלים לפרשיו ואיך יאמר עליו ופרשיו וגם הוא הפך תואר היותו רכב וגם למתרגם דהוה טב להון לישראל בצלותי' מרתיכין ופרשים הל"ל ופרשים ולא ופרשיו. כ"א אומרו אף הוא ויכה את המים למה הכה גם הוא. כ"ב למה לא סיפר להם אלישע מעשה שהיה איך היה כי באו רכב אש וסוסי אש ויעל בם השמים ולא ישלח אנשים לבקשו: אמנם הנה ידענו כי בהסתלק איש צדיק מן העולם הזה אל העליון אפילו יהיה על מיתה נתוספת עליו איכות קדושה בשפע אלהי הנשפע עליו מן השמים כמאמר חכמי האמת על פסיק תוסף רוחם יגועון ומה גם עתה בהסתלקות כזה של אליהו שהיה מתרבה איכות קדושתו לעלות השמימה עם רוחו גויתו שאין ספק כי מתרבה איכותו הרבה מאד טרם יעלה שנית כי הנה בהמצא בעולם איש נביא עצום מאד בנבואה מאורו יפרוץ בעולם עד המצא נביאים רבים בדור כי על כן טרם בא שמואל נאמר אין חזון נפרץ וע"י גודל קדושתו וחוסן נבואתו נפרץ בעולם והיו חבל נביאים בכל מקום וע"ד זה בדורו של אחיה השלוני ואליהו עם היות כי רבתה טומאה בעולם על ידי הע"א רבו כמו רבו נביאים כי גם אחר הרוג אזבל כמה וכמה נביאי ה' נשארו מאה שהיה מכלכל עובדיה הנביא חמשים חמשי' במערה עד זמן רשב"י שבהפתח מעין נפרץ מחכמת האמת נתפשטה בעולם עד המצאה גם בתנוקות כמפורסם בספר הזוהר ועתה בהסתלק אליהו השמימה היה העולם משתומם מהנבואה אם לא שאלישע מלא מקומו ועכ"ז רצה הוא ית' כי ביום נסיעתו מן העולם יפקד צבא הנביאים הנשארים הלא המה החמשים חמשים שהיה זן עובדיה והנה אלה היו חמשים ביריחו כמפורש בכתובים והשאר בבית אל על כן צוה ית' ילך בשני המקומות למען בלכתו שמה בכל מקים משניהם יושפע מאתו אליהם ומה גם בצאתם להקביל פניו שפע יתר על אשר להם שיעור מופלג מאשר נתוסף בו יתרון ביום ההוא כי על כן שלחו ית' לשני המקומות ובהיות כוונתו יתברך להעלותו השמימה בלי הרגיש מות כי אם בגוף ונפש וירא והנה לא יבצר קטרוג ממלאך המות כמאמר חכמי מדרש הנעל' שקיטרג הרבה על אליהו באומרו כי למה ימנעוהו ממנו ע"כ רצה יתברך להעלותו מעבר לירדן מהמקום אשר קנא לאלהיו בשטים כי אז החיה את כל ישראל ושם ניתנו לו החיים נצחיים באמור לו יתברך הנני נותן לו את בריתי שלום שהוא כמפורש אצלנו שמ"ש ז"ל שהוא מאמרו ית' בריתי היתה אתו החיים והשלום הוא שקרא יתברך את החיים שלום לומר שלעולם לא יהיה נגוד לחומרו עם נפשו שע"י כן לעולם לא יתפרדו כי הוא החיה את ישראל כלו ואיך ימות הוא המחיה את כלם אלא שנצטוה תחלה ללכת לבית אל ומשם הלך לירדן ושם עלה בסערה השמימה והנה הוא לא חשב כו על זאת נצטוה ללכת שמה והעולה על רוחו כי שם יעלה בסולם