מראות הצובאות על נביאים ראשונים תא

ונשיו ובניו עבדים לו כנשי עבדי האיש שהם שפחותיו והבנים עבדיו והוא עשה פשרה והודה על הראשונה ואמר כל אשר שלחת אל עבדך בראשונה כו' ובאו' עבדך ביאר ענין הראשונה שהוא להיות עבד לו כאמור אז השיב לו ע"י מלאכיו כה יעשון לי אלהים כאשר שאל מאחאב וכה יוסיפון אם יספוק כו' ויען מלך ישראל ויאמר דברו כלומר אל תמנעו מפני הכבוד מלומר למלך תשובתי זאת כי אם דברו ואמרו אליו אל יתהלל חוגר כמפתח אל יתהלל חוגר חרב להלחם כמפתח החרב אחר שכבר נצח כי אולי יחגרנה וחרבו תבא בלבו

(יח) ויאמר אם לשלום כו'. אמר אם לשלום יצאו תפשום חיים עשו כל השתדלותכם לתופשם חיים לשאל מהם מה טיבו של אחאב ועבדיו והעיר אך אם למלחמה יצאו אם תוכלו לתופשם חיים מוטב ואם לאו תפשום כאשר תוכלו אפי' לא יהיו חיים כי אם מגויידי' ומדוקרים שלא יוכלו לחיות וע"כ הקדים החיים לתפישה כי זה הוא עיקר המכוון כמדובר

(כב) ויגש הנביא כו'. אמר לו לך התחזק ולא תעשה עיקר מחוזק אנושי כי אם שלא תזנה אחרי לבבך ועיניך ללכת אחרי אלהי נכר וכיוצא כענין ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וזהו ודע שהוא בלב וראה בעינים כי לבא ועינא סרסורי דעבירה כי עין רואה והלב חומד ואח"כ איברי' גומרים וזהו שאמר ודע וראה שהם לבא ועינא את אשר תעשה באיברי' גומרים ועבדי מלך ארם אמרו אליו הנה אפשר שהמלחמה תלויה באלהי העם או במזל המלך אם הוא על אלהי העם אל תירא כי אלהי הרים אלהיה' ואולם נלחם במישור כו' ועל דבר המזל אולי המלכים האלה איזה מהם הורע מזלו לפיכך ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים כו' ובהיות שמלך ישראל לא עשה אשר צוהו הנביא על כן נגש אליו ויאמר כה אמר ה' אל ישיאך לבך לומר שלא תקנת מעשיך ונצחת כי דע איפה כי לא בזכותך תנצח כי אם ברשעת הגוי הרע הזה כי יען אשר אמרו אלהי הרים ה' ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך ואין העיקר לפקוד עליהם עונה כי חוטא אתה מהם כי אם למען תראה תקח מוסר כענין הכרתי גוים נשמו פנותם כו' אמרתי אך תראי אותי כו' וזהו וידעתם כי אני ה'

(לג) והאנשים ינחשו כו' הנה תיבות אלו קשים להולמם ויתכן כי להיות אחאב סמוך לעיר ההיא חוצה לה ובן הדד היה בפנים כי שם נחבא וכאשר המה יצאו לדבר אל המלך נשאר בן הדד בפנים פתח השער לדעת מיד תשובת המלך אליה' והנה הם אמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי והנה הוא אמר על שאמרת' עבדך אינו אצלי בגדר עבד כ"א בגדר אח כי אחי הוא וטרם ישיב על מ"ש תחי נא נפשי עשו עצמם כמנחשים ומנבאים כי מן הסתם יאמר כי יחיה אותו וזהו והאנשים ינחשו כד"א כי נחש ינחש ומהרו להשיב דבר אל בן הדד מהרה ואחאב שומע כי קרוב היה בן הדד