מראות הצובאות על נביאים ראשונים ד

חצונים. רביעית אחר מות שהנשמה מסתלקת למעלה אל האלהים אשר נתנה שאפשר יעשה הוא יתברך עיקר מהרוח ויעזוב הגוף לעפר רמה ותולעה. אמר על הבחינה הא' אל תירא כי לא יתיצב איש כלומר חשיב שהוא תואר איש או אנשים שבמקרא לפניך להשתרר כל ימי חייך. ועל אויבים מהאומות מ"ה אל תירא כי כאשר הייתי עם משה שאמרתי לו באומר מי אנכי כי אלך אל פרעה אמר לו כי אהיה עמך נגד פרעה. ועל הג' אמר לא ארפך. ועל הד' אמר ולא אעזבך גם את הגוף והוא כענין רבי אחאי בר יאשיה

ה) חזק ואמץ כו'. הנה בחוזק הלז יש ייתורים וחילופים רבים א' כי חזק הי' מספיק מאי ואמץ. ועוד למה חזר וצוה רק חזק וכו' הלא צויתיך חזק כו' אל תערץ כו'. ועוד אומרו רק חזק מה מיעט הרק הזה כי אינו למעט בחוזק שאדרבה מוסיף ואומר מאד. ועוד אומר לא תסור כו' למען תשכיל כו' שיורה שאין ציווי שמירת התורה כ"א על הצלחת המלחמות ולא מצד עצמה להיותה מאתו ית' ולא כן הדבר בלי ספק. ועוד כי היה לו להקדים קריאת התורה המביאה לידי מעשה אל המעשה וא"כ היל"ל פסוק לא ימוש ואח"כ פסוק רק חזק כו'. ועוד למה בפסוק ראשין תלה הדבר בצווי משה ובשני במה שכתוב בתירה. ועוד אומרו תצליח ותשכיל שנראה כי הכל א'. ועוד כי מלת ואז מיותרת שהל"ל אז תצליח את דרכיך ותשכיל וגם מלת ודרכיך היל"ל על שתיהן ולא בין שתיהן. אמנם יאמר כי הנה לכל איש ישראל ומה גם כללותם או שר צבאם היוצא למלחמה על אויביו לא יבצר מלהיות ב' סוגי מלחמות לפניו זו גדולה מזו. א' מלחמות גוי אל גוי. ב' מלחמות היצה"ר שבקרב איש ולב עמוק והנה רבים יבערו מהשכיל מי גדול סוג מלחמת היצה"ר או סוג מלחמת האויבים והאמת הוא ככתוב אצלנו פ' כי תצא כי גדלה מאד מלחמות היצה"ר כי מלבד היותה בקרבו שהאויב יושב לו בחדרי בטנו וקשה לנצחו מאשר הוא מן הוא והלאה. עוד טעם א' והוא כי מלחמת איש באיש ממלכה בממלכה לא לאדם היא כ"א לה' כי ה' איש מלחמה וסוס מוכן וכו' ולה' התשועה אך מלחמת היצה"ר מוטלת על האדם כי הבחירה חפשית ביד כל אדם וידוע כי דרך המלך הקדוש יתברך לעד הוא אומר לאדם עשה אתה את שלי וכבוש את יצרך ואני אעשה את שלך ואכבוש את אויביך. ובזה נבא אל הענין והוא שאומר הוא יתברך אל יהושע הנה לפניך שני סוגי מלחמות דע כי הקלה הוא מלחמת האויבים כי הנה חזק ואמץ איני שואל ממך כ"א שלא תהיה ירא ורך הלבב כ"א חזק וממציאות החוזק תבא לך מאתי אומץ וזהו חזק ואמץ והיא כי אתה תנחיל ואם המנחיל ירך לבבו ימס את לבב אתיו כלבבו ומה שאמרתי שאין צריך רק זה הוא יען כי אני הוא העושה את המלחמה כי אינך רק מנחיל אך המלחמה אני העושה כי הלא נשבעתי לאבותם לתת להם כלומר שאני הנותן בידם כי אני העושה