עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מראות הצובאות על נביאים ראשונים

מראות הצובאות על נביאים ראשונים שצח

Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 398 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text

Open in the reader →

שלא תמאן ואז כאשר שחקה ותודה לו שאל מאת ה' ויאמר רב עתה כלומר הרבה הוא מה שחייתי עד כה לכן עתה שנפשי הודת לי אתה ה' קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבותי שלא חיו לעולם אז הזמין לו הוא ית' רותם אחר לא הראשון כי הראשון שלא נח תחתיו נזכר בלשון נקבה וזה בלשון זכר והוא כי הראשון היה אילן רתמי' הנקרא בשם נקבה כתאנה וגפן שנזכרים בלשון נקבה והוא אילן שצלו מועט כי כך הוא ליודעיו אך הרותם הזה השני היה צלו נאה ובו וישכב ויישן תחת רתם אחד ומה היה הרוח' הזה ומה נשתנה מהראשון שכאן שכב ונח ויישן ולא בראשון לזה אמר והנה זה מלאך לומר הרותם הזה לא טבעי היה כי הנה זה מלאך שעשה יתברך יהיה מחופף עליו עד ינוח ויישן דוגמת אילו רותם עב ועתה הוא נוגע בו ויאמר לו קום אכול והיתה השכיבה תחת צל המלאך ההוא למען בעלות הנפש למעלה בהיותו ישן תקבל מלמעל' יתרון איכות רוחני ותופיע ותשפיע בגופו שפע רוחני לזככו כי הנה אפילו בכל אדם ארז"ל שכשאדם ישן הנפש עולה ושואבת לו חיי' מלמעל' ומה גם עתה בנושא זה ששואבת לו רוחניות לגמור זיכוכו ולהיות שעדיין בשינה ההיא לא נגמר לו הזיכוך כ"א שנתרב' על הקודם ועדיין היה צריך לאכול דבר מלובש בגשמיו' לקיים הגוף עם נפשו בו ע"כ האכילו עוגת רצפי' שהוא דוגמת פת הנאפה על כגחלי' אך היה דבר קרוב אל אור רוחני כקורבת הגחלי' אל הלהבת היוצא מהן ע"י נפוח כך היה מאכל קרוב אל הרוחניו' מעין מה שהיה גופו עדיין ולשתהיה נפשו עולה לשאוב לו מלמעל' זיכוך יתר עד גדר שע"י אכול דבר רוחני יותר על עוגת רצפים הנז' יוכל להתקיים מבלי אכול ושתה וכן היה כי אחר השינה השנית נגע בו ויאמר לו קום אכול ולא אמר מה יאכל והוא כי האכיל' ההיא היתה דבר דק וקרוב אל הרוחניות הרבה יותר מהעגת רצפי' אך מלובש דבר מה באופן יספיק ע"י השינ' והאכיל' ההיא ללכת מ' יום מבלי יאכל וישתה וזכו כי רב ממך הדרך ועכ"ז הלך מהלך ט"ו ימים במ' עד הר האלהים חורב ויבא שם אל המערה וילן שם כי שם יזון מזיו השכינ' ולא יצטרך לאכול לחם אנשי' כי אם ששם יזדכך לגמרי בהתמידו שם אז והנה דבר ה' אליו מה לך פה אליהו לומר הנה המקום הזה מה שהיה בו הוא הפך מדתך והוא כי שם נכנס משה במאמרו יתב' ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי עליך עד עברי ושם ויעבור ה' על פניו כו' שהם י"ג מדות רחמיו אשר אמר משה הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעיניך שהוא כמ"ש ז"ל ואדעה במה אשכך רוגזך ואפייסך כשתכעוס על בניך ואז כביכול נתעטף כשליח צבור ויאמר כו' עשו לפני כסדר הזה וברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם נמצא כי במער' ההיא שם נגלה ה' אל משה כעובר לפניו ויאמר לו י"ג מדות לרחם על ישראל ועל כן א"ל הוא ית' מה לך פה אליהו כי מדתך הפך מה שהו' פה כלומר האם שבת מאותה מדה ותבקש רחמי' ואריכו' אפי' על בנו והיה ית' חפצו יתהפך ממדתו ויאמר שיעשה כן הוא יתב' ויאריך אפו