מראות הצובאות על נביאים ראשונים שצו
Maraot Hatzovoat (Nevi'im Rishonim) 396 · מראות הצובאות על נביאים ראשונים · free full Hebrew text
Open in the reader →טרם ישכב ויישן. ועוד מה היתה האכילה השנית כי לא נזכר רק הראשונה שהית' עגת רצפים ולמה לא נאמר כי רב ממך הדרך כי אם בשניה. ועוד או' וילך בכח האכיל' ההיא כו'. איך יתכן יספיק כח אכילה א' לארבעים יום. ועוד או' עד הר האלהים חורב כי לא יש מהלך מ' יום עד חורב כנודע כי אחד עשר יום מחרב עד קדש ברנע הקרוב' לארץ. ועוד כי מאומרו רב ממך הדרך היה כאומר לו ללכת הר חורב ואיך היה שואל מה לך פה אליהו ועוד למה שכב ויישן זה פעמים. ועוד מה זו שאלה מה לך פה הוא כי היה בורח וימלט שם וגם בתשובתו קנא קנאתי כו' אם לזה בא הלא גם בזולת מקום זה היה יכול להתלונן תלונה זו. ועוד למה כפל קנא קנאתי ועוד או' צא ועמדת בהר לפני ה' כי הלא גם שם היה לפני ה' ומה ענין הנה ה' עובר. ועוד מה ענין ה' אל הרוח סערה רעש ואש ודממה דקה. ועוד או' ויצא ויעמוד פתח המערה ולמה לא יצא ועמד בהר כמצותו ית' ולמה חזר לומר אליו שנית מה לך פה והוא גם הוא השיב כאשר בתחלה קנא קנאתי כו'. ועוד איך נמשך מזה לשלחו מדברה דמשק ואיך היה זה דרכו של אליהו שיאמר לו לך שוב לדרכך מדברה דמשק. ועוד אם ללכת הר חורב היה בכח האכיל' ההיא באיזה כח חזר עוד מ' יום מחורב ולא יום אחד ולא יומים בלי אכילה: אמנם הנה ארז"ל על פסוק ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו ותצפנם לא נאמר אלא פנחס אמר לה אני כהן דומה למלאך והמלאך מבקש נראה מבקש אינו נראה ולא הטמינ' כי אם לכלב ע"כ והן אמת כי לא, כל הכהנים יכולים להיות רואים ולא נראים כי אם שהוא לא גלה לה שהוא אליהו שמאז נתכהן כשהרגו לזמרי נתקדש חומרו כמאמרנו על ויקח רומח בידו שהוא חסר וא"ו לרמוז שלקח רמ"ח איברי' באבר א' כי בידו פעל פעולה שקנה בה הויה חדשה וזיכוך חומרו שעל כן נתברך שיחיה לעולם כמאמרם ז"ל כי עליו נאמר בריתי היתה אתו החיים והשלום ומה גם לחכמי האמת הא מרים שאז נכנסו בו שני נשמות של נדב ואביהוא כי נעזר עזר גדול להזדכך בהן בלי ספק אלא שלא הושלל לגמרי מהחומר רק שיעור שאם יחפוץ להמשיך איכות גופו אל איכות נפשו ולא יראה לעיני בשר יש לאל ידו והוא אשר עשה בבית רחב ולא הוצרכה להטמינו. ובזה נבא אל ענין הכתובי' והוא בשום לב כאשר איזבל שלחה אליו לאמר כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם למה לא שלחה לתופשו והניחוהו ללכת משם בארה שבע ומשם המדברה ואין אומר אליו דבר אך הוא כי כשומעו עשה כאשר עשה בבית רחב שהמשיכה גופו הזך אחר איכות נפשו ולא נראה לעם כי אם הוא היה רואה אותם והם לא יראוהו וז"א וירא ויקם וילך כו' לומר כי פחד ורגז פן יחפש לכן עשה שהוא יראה ולא הם וזהו וירא כלומר הוא לבדו ולא השאר וכך הוא דרך המקרא שלא לומר דבר כזה מפורש בעצם כענין אומרו ותצפנו שיובן מאומרו לשין יחיד בלבד כך פה באו' וירא כלומר הוא לבדו ראה ואיך היה זה הלא הוא