מראות הצובאות על נביאים ראשונים שצד

אברהם יצחק וישראל והענין כי הנה בגמר' אמרו שאליהו היה רגיל לבא בכל יום לבית המדרש ויום א' לא בא אמרו ביום השני למה לא באת אמר בקשו האבות להתפלל והקמתי את האחד ונטלתי ידיו והתפלל והשכבתיו וכן ביצחק וכן ביעקב לכל אחד ואחד בפני עצמו אמרו לו למה לא התפללו שלשתם יחד אמרו מפני שכל מה שיזכירו בתפלתן מיד יבא ואינו עת על כן הקמתי את כל אחד ואחד בפני עצמו והנה על הדרך הזה תהיה כוונת אליהו ששתפן יחד לומר אלהי אברהם יצחק ויעקב ולא אמר אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי ישראל כי התחברותם ממהרת קבלת התפלה ופירש מה שנאמר אליהו הנביא נבואתו היתה לומר דרך סיפור נבואיי הנה ידעתי כי היום יודע כו' והוא כי הנה בקבלת התפלה יש כמה תועלות א' כבוד ישראל שיודע כי לא מאס ה' בישראל כי על כן עושה להם ניסים דלא עביד קודשא בריך הוא ניסא לשקרי והוא כי עתה שבו אל ה' כמדובר למעלה על ויגשו אליו ובכן יודע כי יש אלהים בישראל וגם כבוד אליהו עצמו שיודע כי עבדו ית' הוא ומה שהוא עושה ממנו ית' הוא ולא מבלעדי ה' הקריב בבמה בזמן איסור הבמות כי זה יודע ע"י מה שיענהו ה' באש. שלישית כבוד ה' שידעו כי הוא אלהים אמת כי ה' הוא לבדו האלהים ואין זולתו אמר אליהו מתנבא אני כי הן אמת כי היום יודע כבוד ישראל והוא כי יש אלהים בישראל וגם כבודי כי ואני עבדך ולא עברתי רצונך להקריב בבמה כי אם עבודתך עשיתי כי בדברך עשיתי את כל הדברים האלה כי נבואתי מאתך וצויתני לעשות אך אין כוונתי בעצם על שתי אלה כי אם מה שאני אומר ענני ה' ענני אינו אלא על דבר כבוד שמך שהוא וידעו העם הזה כי ה' הוא האלהים וכפל ואמר ענני ה' ענני זה פעמים יהיה בשום לב אל הזכירו השם בין שתי העניות והוא כי לפעמים מדת הדין מקטרגת על הטבת מדת רחמים על כן על שתי המדות דבר ענני ה' מדת רחמים ענני גם מדת הדין שהזכרתי באומרי כי אתה אלהי'. או יחזור או' וידעו כי ה' הוא האלהים אל אומרו ענני פעם ראשונ' ואומרו ואתה הסבו' את לבם אחורני' אל ענני השני ושיעו' הכתוב ענני ה' ענני מה שאמרתי ענני ה' הוא כי וידעו העם הזה כי ה' האלהי' ומה שחזרתי לומר ענני הוא כי בכלל מה שידעו יהיה כי אתה הסיבות את לבם אחורנית והוא כי חש פן יאמרו העם היתכן כי כ"כ סכלים היו נביאי הבעל שרצו לנסות נגד אליהו ולא השכילו שישארו בפחי נפש ומה גם בראות כי לא רצה הפר שעלה בגורלם לבא אתם עד שדבר לו אליהו ואמר כך יתקדש שם שמים על ידך כמו ע"י חבירך ועכ"ז לא זז ממקומו עד שאליהו לקחו בידו ונתנו להם ואיך הרשעים החטאים ההם ראו כך ולא ידעו שמה שיתקדש שם שמים על ידי זה הוא שישארו בפחי נפש אך יאמרו העם אין זה כי אם שממש היה בעניינם חליל' אלא שכשהיה הפר שנפל בגורלם בלתי רוצה לבא